אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סולמי נ' מדינת ישראל

סולמי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 25/06/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
4772-17
20/06/2017
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
העורר:
ירון סולמי
עו"ד תמיר סולומון
עו"ד אייל בסרגליק
עו"ד אסנת צחי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שרית משגב
החלטה
 
  1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' קובו) מיום 16.5.2017 במ"ת 14357-02-17, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 18.4.2017 לעצרו עד לתום ההליכים בעניינו.

 

  1. העותר נעצר ביום 9.1.2017 במסגרת חקירה רחבת היקף שנוהלה במשותף על ידי משטרת ישראל ורשות המסים, ומעצרו הוארך מעת לעת על ידי בית המשפט. ביום 7.2.2017 הוגש כתב אישום נגד העורר ונאשמים נוספים (בהם שתי חברות בבעלותו או בשליטתו של העורר). כתב האישום מייחס לעורר ביצוע של שורה ארוכה של עבירות כלכליות שונות, ובהן קבלת היתר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת חשבוניות מס כוזבות, עשיית פעולות ברכוש אסור, קשירת קשר עם אדם לעשות פשע, עבירות מס ועבירות הלבנת הון, בהיקפים עצומים של מאות מיליוני ₪.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נטען לקיום ראיות לכאורה ולקיומן של עילות מעצר לפי סעיף 21 לחוק המעצרים. נטען לקיומו של יסוד סביר למסוכנות כלכלית של העורר - הן לציבור והן לקופה הציבורית - וכן לקיומו של יסוד סביר לכך ששחרור העורר יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה ולהשפעה על עדים ופגיעה בראיות אחרות.

 

  1. ביום 18.4.2017 קבע בית משפט קמא (השופט א' יעקב) כי קיימות ראיות לכאורה לאשמת העורר, וזאת בעיקר נוכח העובדה שהעורר הודה למעשה ברוב העובדות המיוחסות לו בכתב האישום. כן נקבע - בהסתמך על תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של העורר ביום 26.3.2017, במסגרתו העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות בעייתית מצדו אף במסגרת חלופת מעצר, בעיקר נוכח מאפייני ההסתרה והמניפולטיביות העולים מהתנהלותו - כי מתקיימת בעניינו של העורר עילת מעצר של מסוכנות. באשר לאפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, קבע בית המשפט כי מאחר שענייננו ב"מסוכנות כזו הנסמכת על אישיותו של המשיב... שחלופת המעצר אינה מנטרלת אותה", הרי שכדי להתגבר על אותה המסוכנות, אשר שירות המבחן העריך כי קיימת אף במסגרת חלופת מעצר, "יש צורך באיכות מיוחדת של חלופת מעצר ומפקחים". בית המשפט עמד על כך ששירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהציע העורר (מעצר בית ופיקוח על העורר על ידי הוריו, אשתו, אחותו ואחייניתו), והגיע למסקנה כי זו אינה יכולה לנטרל את המסוכנות הנשקפת ממנו. זאת, מאחר שיכולתם של המפקחים המוצעים להשפיע על בחירתו של העורר הינה מוגבלת, וקיים אצלם קושי לצפות מצבי סיכון של העורר ולהתמודד עמם, "בין היתר אל מול הלחצים בהם עודנו נתון, שילכו ויתגברו בעודו במעצר בית". על כן, קבע בית המשפט כי אין מקום לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת, ולפיכך יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

 

עם זאת, בית המשפט העיר כי אינו מבקש "לסגור את הדלת בפני המשיב", ולפיכך אם תגובש "חלופת מעצר יוצאת דופן" אשר תוכל לנטרל את המסוכנות, או אם מסוכנות העורר תפחת לאורך הזמן, ניתן יהיה לשוב ולשקול את שחרורו, והעורר יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר "אף בלא צורך להראות שינוי בנסיבות".

 

  1. חלף שבוע ימים בלבד, וביום 25.4.2017 הגיש העורר בקשה דחופה לעיון חוזר בענין מעצרו, בטענה שבידו להציג חלופת מעצר איכותית עבורו. שירות המבחן התבקש להגיש תסקיר מעצר בנוגע לחלופה המוצעת, וזה הוגש ביום 14.5.2017. התסקיר היה שלילי, ובו שב וציין שירות המבחן בין היתר את התרשמותו כי נוכח "מאפייני ההסתרה והמניפולטיביות" העולים מהתנהלותו של העורר, הערכת השירות הינה "להישנות התנהגות בעייתית מצדו אף מתוך מסגרת חלופה". כן בחן שירות המבחן את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר בפיקוח 5 המפקחים האחרים שהציע העורר (אחות נוספת של העורר ובעלה, גיס נוסף, דודתו של העורר וחבר של המשפחה), אך גם הפעם נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, וזאת מאחר שבדומה למפקחים הקודמים שהוצעו, גם יכולתם של מפקחים אלה לזהות את צעדיו השליליים של העורר ולהשפיע עליהם הינה מוגבלת, ולהערכתו ככל שיגברו הלחצים על העורר סביב השהות בחלופת המעצר בתנאים לוחצים - יגבר הסיכון להתנהלות עוברת חוק מצדו.

 

  1. ביום 16.5.2017 החליט בית משפט קמא (השופט ע' קובו), לאחר דיון בבקשה במעמד הצדדים, לדחות את הבקשה לעיון חוזר שהגיש העורר. בית המשפט עמד על כך שתסקיר המעצר העדכני בעניינו של העורר הינו שלילי, והדגיש כי "על פי ההלכה הפסוקה, רק מטעמים כבדי משקל יסטה בית המשפט מתסקיר שלילי של שירות המבחן. בוודאי שהדברים האמורים תקפים כאשר עסקינן בבקשה לעיון חוזר ולאחר שבית משפט זה כבר הביע את דעתו והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים". בית המשפט קבע כי גם אם יונח שלא קיים פגם במפקחים המוצעים כשלעצמם, הרי ש"הקושי העיקרי טמון במשיב עצמו", נוכח התנהלותו המניפולטיבית לכאורה לאורך תקופה ארוכה. משכך, ומאחר שענייננו בעבירות כלכליות בהיקף של מאות מיליוני ₪, החלופה המוצעת אינה "יוצאת דופן באיכותה" באופן המצדיק את שחרורו של העורר, כפי הנדרש בהחלטת בית המשפט מיום 18.4.2017. עוד העיר בית המשפט, כי הוא ער לכך שחלק מהנאשמים האחרים בפרשה שוחררו, אלא שאין עניינו של העורר דומה לעניינם. לפיכך דחה כאמור בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר.

 

  1. כעת מונח לפני עררו של העורר - המתפרס באופן חריג ושלא לצורך על פני 31 עמודים - על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשתו לעיון חוזר. טענתו העיקרית של העורר הינה כי במסגרת החלטתו של השופט קובו מיום 16.5.2017 לדחות את בקשתו של העורר לעיון חוזר, התעלם הוא מקביעתו של השופט יעקב מיום 18.4.2017, לפיה, כאמור לעיל, "אם תגובש חלופת מעצר יוצאת דופן, אשר תוכל לנטרל את המסוכנות או שמסוכנות זו תפחת לאורך הזמן, ניתן יהיה לשקול את שחרורו של המשיב לאותה חלופה". לטענת העורר, השופט קובו "שינה מן ההחלטה הקודמת" של השופט יעקב, אשר לא שלל אפשרות של חלופת מעצר, וזאת על אף שהשופט קובו אינו משמש ערכאת ערר על החלטתו של השופט יעקב. על כן, טוען העורר כי משלא נמצא פגם במפקחים, היה על בית המשפט להורות על שחרור העורר. בנוסף טוען העורר כי חלופת המעצר שהוצעה הינה ראויה לגופה, בוודאי אם יוחלט כי העורר יהיה עצור בפיקוח אלקטרוני; כי משפטו של העורר צפוי להתחיל רק בעוד זמן רב ולהימשך תקופה ארוכה; כי העבירות בהן מואשם העורר הינן כלכליות וכי אין נשקפת ממנו מסוכנות ממשית; וכי הנאשמים האחרים בפרשה שוחררו ממעצר, על אף שהאישומים נגדם חמורים מאלה שנגד העורר והגם שבניגוד לעורר הם לא שיתפו פעולה בחקירתם. כן מעלה העורר טענות נגד אופן עריכת תסקיר המעצר בעניינו ונגד מסקנות שירות המבחן.

 

  1. בדיון לפני חזר בא כוח העורר על עיקרי טענותיו שבכתב הערר. נטען כי מדובר בעבירות כלכליות וממילא אין מסוכנות ממשית; כי לעורר אין עבר פלילי וכי הוא שיתף פעולה בחקירה; כי התיק העיקרי יתחיל להתנהל רק בחודש אוקטובר והוא צפוי להימשך זמן רב; וכי נפגע עקרון השוויון מאחר ששאר הנאשמים, לרבות נאשם 2 (מרגלית), שוחררו לחלופות מעצר אף שהם מואשמים באישומים דומים. לבסוף נטען כי החלופה שהציע העורר היא משמעותית ונותנת מענה הולם לחששות, והעורר מוכן אף למעצר בפיקוח אלקטרוני ולכל תנאי נוסף שייקבע, ואין גם חשש כי יפר את התנאים שייקבעו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ