אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוכני דלק ושמנים בעמ ואח' נ' אטיאס ואח'

סוכני דלק ושמנים בעמ ואח' נ' אטיאס ואח'

תאריך פרסום : 19/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשדוד
1103-11-12
17/02/2014
בפני השופט:
גיל דניאל

- נגד -
התובע:
1. סוכני דלק ושמנים בע"מ
2. רו"ח חן ברדיצ'ב

הנתבע:
1. רחמים אטיאס
2. אורי אטיאס

החלטה

התובעת 1 רכשה מידיו של התובע 2, בתוקף תפקידו ככונס נכסים, את תחנת הדלק הידועה כתחנת דלק "רסקו" באשדוד (להלן – התחנה).

לטענת התובעים, עד למסירתה לחזקת התובעת, התחנה הופעלה משך עשרות שנים על ידי הנתבעים.

לאחר קבלת התחנה לידיה נתגלה לתובעת כי מועלית טענה על ידי נציבות המים בדבר קיומו של זיהום במקרקעי התחנה. התובעת הגישה ערר על הצו שניתן נגדה ובית הדין למים קיבל את הערר וקבע, כי ככל הנראה הזיהום מקורו בפעילות של גורמים אחרים, שהפעילו התחנה קודם למסירתה לידי התובעת, והוצאת הצו נגד התובעת, המפעילה את התחנה זמן קצר, מהווה התעלמות מכל שרשרת מפעילי התחנה בתקופות קודמות, שאפשר ובהן נוצר הזיהום.

לקראת סוף שנת 2010 נשלחה לתובעת דרישה של המשרד להגנת הסביבה לעריכת סקר קרקע.

לטענת התובעים, ביצוע הסקר בקרקע ובוודאי שתוכנית השיקום שתבוא בעקבותיו כרוכים בהוצאה כספית שאינה ניתנת להערכה.

על כן, התובעים עתרו למתן סעדים הצהרתיים, אשר יקבעו כי האחריות לביצוע סקרי קרקע וכן לפעולה בהתאם לתוצאותיהם, מוטלת על הנתבעים. כן נתבקש בית המשפט להצהיר, כי על הנתבעים לשאת בכל ההוצאות הקשורות לעריכת סקר הקרקע ושיקום הקרקע וכן עליהם לשפות את התובעת בגין הוצאות שיהיו לה בקשר לעריכת סקרים, טיפול ושיקום הקרקע או המים בתחום התחנה וסביבתה.

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סכות עניינית וכן מחמת התיישנות. בהחלטת בית המשפט בבקשת הנתבעים נקבע, כי נוכח הצהרת התובעים כי שווי הסעד המבוקש אינו עולה על תקרת סמכותו של בית המשפט, יש לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. לעניין ההתיישנות נקבע, כי זו מעוררת שאלות בעובדה אשר ראוי לדון בהן במסגרת התובענה גופה.

בהחלטה צוין, כי מתעוררת שאלה, האם הסעדים המבוקשים בכתב התביעה מתאימים למתן סעד הצהרתי, כאשר לא ברור מהן הפעולות שיש לנקוט בנושא, או שמא ההליך הנכון הינו בתביעה כספית בגין הוצאות התובעת בעניין הנדון. בהקשר האמור צוין, כי עניין זה צריך להתברר במסגרת בירור התובענה גופה.

במהלך הדיון שנערך במעמד הצדדים במסגרת ניהול התובענה, הובהר, כי השאלה האמורה לגבי מהות הסעדים ההצהרתיים המבוקשים, מעוררת קושי אמיתי, ועל כן החלטתי כי ראוי לדון ולהכריע בה כבר בשלב זה, לאחר קבלת התייחסות ב"כ הצדדים.

בהמשך לכך, הגישו ב"כ הצדדים טיעון בכתב בסוגיה האמורה.

ב"כ התובעים טוענים, כי הסמכות ליתן סעד הצהרתי הינה רחבה ונתונה לשיקול דעת. במקרה זה, טרם נתגבשו מלוא הנזקים הנובעים מזיהום הקרקע ולפיכך אין אפשרות מעשית לתבוע אותם כיום. כבר כיום, התובעים חשופים לטענת התיישנות (אשר הועלתה על ידי הנתבעים, והיא שנויה במחלוקת בין הצדדים). על כן, המתנה נוספת, עד להתגבשות הנזקים, מעמידה את התובעים בסיכון משמעותי יותר להתיישנות תביעתם.

לעמדת התובעים, החשש מפני התיישנות מקים אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ולמתן הסעדים המבוקשים, וזאת על מנת למנוע מצב שבו אין באפשרותם לתבוע את זכויותיהם לעת שהנזקים יתגבשו, נוכח טענה לחלוף תקופת ההתיישנות.

לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה לפיה אין מנוס אלא להורות על דחיית התובענה למתן סעדים הצהרתיים, כפי שהוגדרו בכותרת התביעה למתן סעד הצהרתי.

יש ממש בטענת ב"כ הנתבעים, לפיה התביעה הוגשה על יסוד עילה חוזית ובהמשך, במסגרת הדיון, נטען על ידי ב"כ התובעת כי מדובר בעילה נזיקית. אולם, הבסיס לעילת התביעה אינו זה שמכריע לעניין השאלה, האם מדובר בסעדים שיהיה מקום לתיתם במסגרת צו הצהרתי. הקושי המתעורר במקרה זה, אינו נעוץ בעילת התביעה (אשר טרם נבחנה), אלא בסעדים הגורפים והכלליים המבוקשים בתובענה.

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה הינם גורפים וכלליים, שכן יש ברצון התובעים כי בית המשפט יכריז, כהכרזה מוקדמת וכללית, על כך שמלוא ההוצאות הנוגעות לעריכת סקרי קרקע, וכן הטיפול ושיקום הקרקע והמים בתחום תחנת הדלק, יוטלו על הנתבעים.

כל זאת, שעה שטרם הובהרו טיבן והיקפן של ההוצאות בהן מדובר.

מכך, שהסעד האמור הינו כללי וערטילאי. סעד כזה, אפילו יינתן, יהיה בסיס למחלוקת רחבה בין הצדדים לעניין השאלה, אילו הוצאות מתוך ההוצאות לטיפול ולשיקום הקרקע והמים בתחום תחנת הדלק, אומנם קשורות בקשר סיבתי למחדלי הנתבעים (הנטענים).

על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין נזק שנגרם לבין מעשה או מחדל שנטען כי אינם כדין, יש לבחון את טיבו של הנזק והיקפו המדויק. בלא לדעת מהו הנזק, לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי למעשה או מחדל.

אין כל מקום ליתן הצהרה כללית, לפיה גורם מסוים יהיה אחראי לכל נזק שעתיד להתגלות, כאשר לא ברור מה טיבו המדויק וממילא, מהו היקפו של הנזק אותו מבקשים להטיל על אותו גורם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ