אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סויסה נ' משה

סויסה נ' משה

תאריך פרסום : 21/10/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
12601-07-13
15/10/2013
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
בבר סויסה
הנתבע:
רונן משה

החלטה

משהצדדים לא הגיעו להסכמה בעקבות ישיבת 2/10/13, כזו שתייתר המשך ההליך, יש להכריע בשאלה המקדמית של הסמכות העניינית לדון בתובענה, כפי שהועלתה ע"י ב"כ המשיב.

לצורך ההכרעה בכך אין צורך להזקק לפרטי ה"גלגול הקודם" של ההליך, בפני בימ"ש השלום, כיוון שהתביעה הקודמת סולקה על הסף, ולא הועברה לבימ"ש זה, מכח סעיף 79 של חוק בתי המשפט, מה שאפשר שהיה מקים מחסום דיוני בפני טענה נוספת של היעדר סמכות עניינית.

עוד ברי, שכאשר אין מדובר בתביעה לפירוק השותפות שבין הצדדים, או בכל עניין אחר המסור לסמכותו היחודית של בימ"ש המחוזי עפ"י הוראות פקודת השותפויות, הסמכות העניינית נקבעת לפי המבחנים הרגילים – הוראות חוק בתי המשפט והפסיקה שקבעה הכלים ליישומן.

המבחן הפשוט והמקובל, במקרים הרגילים, הוא "מבחן הסעד" שהתבקש עם פתיחת ההליך.

הדברים לובנו היטב בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין "אלדרמן נ. ארליך" ( ע"א 2846/03, עו"ד אלדרמן נ. ארליך, פד"י נ"ט(3) 529), מפי כב' הנשיא דהיום ( השופט, כתוארו אז), א. גרוניס ( פסקה 5 לפסה"ד) :

" מבחן הסעד הינו מבחן פשוט יחסית. על-פיו נדרשים אנו לבחון את כתב-הטענות שהגיש התובע (או המבקש) עם פתיחתו של ההליך. הא ותו לא. על-פי הסעד הנקוב שם נדע אם ההליך הוגש לבית-המשפט המוסמך, או שמא הייתה חובה להגישו לבית-משפט אחר. אין צורך כלל להידרש לטענותיו נעשית על-פי האמור בכתב-התביעה, ואין בטענותיו של הנתבע כדי לשנות במקרה רגיל. מכך אף נובע שקביעת הסמכות אינה מצריכה שמיעת ראיות (אלא במקרה מסוים, כאשר קביעת הסמכות תלויה בנתון עובדתי כלשהו, למשל שווי הנושא, וכאשר קיימת מחלוקת בנקודה זו: ראו: פרשת אלעוברה [5], בעמ' 675-674; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [29], בעמ' 92). זאת ועוד, ככל שיוקדם השלב שבו מוכרעת שאלת הסמכות, על היבטיה השונים, יתרום הדבר לתפקוד יעיל יותר של מערכת השיפוט ולחיסכון במשאבים של כל הגורמים המעורבים, כולל בעלי-הדין. המבחן של מהות הסכסוך, אילו אומץ, היה דורש, לפחות בחלק מהמקרים, לבחון ולבדוק את כתב-הטענות הנגדי שהוגש. כך עלול להיפתח פתח למחלוקת נוספת בין בעלי-הדין.... "

ישום האמור על ענייננו מצריך, לפיכך, בחינת הסעד שהתבקש ע"י התובע בפתיחת ההליך. זה הוגדר באלה המילים :

" מוגשת בזאת תובענה על דרך המרצת פתיחה לפיה מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא בפניו פסק דין הצהרתי, לפיו למבקש זכויות כשותף בשותפות שמהותה רכישת נכס בית באשדוד והשכרתו כנכס מניב".

מכאן – שאין מתבקש סעד שיצהיר על בעלות, מלאה או חלקית, של התובע בנכס, או על רישום הזכויות בו על שמו. מדובר על שותפות, שכנטען, מטרתה רכישת נכס שהוא בית לשם השכרתו . הענקת הסעד לתובע, אם תצלח דרכו במשפט, תכיר בזכויותיו בשותפות, ולא בזכויותיו בבית שירכש, או שנרכש כבר. לעניין הנדון יש שווי כספי שניתן לכמתו. בין שמדובר בעלות הרכישה- השקעה, בין בתזרים הרווחים הצפוי מהנכס המניב לתקופה כזו או אחרת, וכיוצא באלה. כך או כך- אין חולק שמדובר בסכומים המצויים בסמכות בימ"ש השלום, מההיבט הכספי.

הגשת ההליך בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי גרידא, אינה פוטרת את מגיש ההליך מכימותו הכספי, ככל שזה ניתן להיעשות, ע"מ להוודע, בין השאר, מהו ביהמ"ש המוסמך עניינית לדון ( היבט אפשרי אחר- עניינו תשלום אגרה, במקרים המתאימים. אין זו הפלוגתא הנדונה כעת בפני). לעניין זה של קביעת שוויו של סעד הצהרתי בין השאר בזיקה לקביעת הסמכות,ראה : רע"א 3027/07 רשות השידור נ. קיבוץ אורים ואח', פסק דינו של כב' הנשיא א. גרוניס, פסקה 6 סיפא ( פורסם ב"נבו").

משאין מחלוקת ששוויו הכספי של ההליך מצוי בתחום סמכותו של בימ"ש השלום, ומשאין מדובר בסעד שמבוקש לתיתו במישור הבעלות על המקרקעין, שנועדו להירכש ע"י השותפות, הרי, בית המשפט המוסמך הוא בימ"ש השלום, והדין עם המשיב בטענה המקדמית הזו.

לפי הוראת תק' 101(ב) לתקסד"א- 1984, אין לדחות על הסף תובענה שהוגשה לבימ"ש שאינו מוסמך, אם ניתן להעבירה לבית המשפט "הנכון", לפי הוראת ס' 79 לחוק בתי המשפט. זהו המקרה כאן. לכן- הדיון בהליך יועבר לבתי משפט השלום במחוז הדרום, כאשר בית המשפט הספציפי יקבע ע"י כב' הנשיא שם בהתאם לנהלים ולניתוב, ויש להניח, שאף בשים לב למבוקשם ולעמדתם של הצדדים לנדון ( יש לזכור שלו הוגשה התובענה מלכתחילה בבימ"ש השלום, נתונה היתה הזכות ליוזם ההליך לבחור את העיר שבה יוגש, כל עוד מדובר באותו מחוז).

יוטעם שאיני נזקק ליתר הטענות, שאף הן בעלות אופי מקדמי, בחלקן, מאלה המועלות בכתב התשובה, שהרי ראוי שלכך תזקק הערכאה המוסמכת לדון בתובענה, מלכתחילה.

על המזכירות לפעול להעברת התיק בהתאם לאמור, ולוודא הסרתו מרשימת המשפטים של בימ"ש זה.

התובע ישא בהוצאות המשיב בסכום של 2,500 ₪ להיום.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ