סויסה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נועה פראג לבוא) הרשיעה את המערער בהעדרו משלא התייצב לדיון ביום 20/12/2010 בעבירה של נהיגה בשכרות, וגזרה את דינו לקנס, פסילת המינימום של שנתיים ימים ופסילה מותנית.

המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין ב- 14/2/2011 באיחור, תוך שהוא מנמק את העדרותו מהדיון בכך שהדיון היה קבוע ליום האזכרה של אביו המנוח.

אותה אזכרה השכיחה ממנו את מועד הדיון.

בית המשפט קמא בפועלו בפנים שורת הדין ועל פי חוק לא נעתר לבקשה, והחליט לדחותה ביום 21/2/2011 תוך ציינו את העובדה הנכונה שהמערער היה צריך לפנות מבעוד מועד לבית המשפט ולבקש דחייה, ובוודאי היו נעתרים. ממילא לא נגרם עיוות דין בשל כך שהעונש שהוטל עליו היה עונש המינימום בהיבט הפסילתי שבו.

המערער טוען לבד ההסבר לאי הופעתו שעסקינן בכתב אישום שבו כמות האלכוהול שבראותיו היה ברמה של 315 מק"ג בליטר אוויר נשוף, שהינה כמות יחסית נמוכה, אם כי אסורה, כי נפלו פגמים נוספים בחומר הראיות, כי צלח את בדיקת המאפיינים ובעיקר כי הייתה הסכמה בינו ובין תובע בשם תומר אברמוביץ' מתביעות תעבורה ת"א שבמידה ויבוטל פסק הדין, יגיעו להסדר לעניין העונש.

בנסיבות, בית המשפט קמא צדק בהחלטתו וצדק עוד קודם בגזר הדין שהטיל, אך בהינתן הסיבה שבהעדרות מהדיון המקורי בשל האזכרה לאב, ובשל אותה הסכמה שהסנגור טוען לה, ואין לי סיבה שלא להאמין לסנגור. לפנים משורת הדין, תוך שהנני מדגיש שביהמ"ש קמא לא טעה, אבטל את גזר הדין של בית המשפט קמא, ואחזיר את התיק אליו לשמוע טיעונים לעונש מחדש ולגזור את הדין מחדש.

בית המשפט קמא כמובן רשאי במידה ויהא הסדר לשנות את כתב האישום, רשאי לפעול בהתאם, ומנגד בית המשפט קמא רשאי כמובן להטיל כל עונש שיראה אפילו יהא הסדר, בהתאם לדין.

ניתן והודע היום כ"ה אדר ב תשע"א, 31/03/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן