פסק דין
לפני תביעה בגין נזקי תאונה הנטענת מיום 27/7/09.
בהתאם לכתב התביעה ארעה התאונה ביום 29/7/09 בשעות הבוקר, ברח' נחל צין 47 במודיעין.
בהתאם לכתב התביעה, טוען התובע כי הגיע אל רכבו, לאחר שקיבל הודעה טלפונית, על כך שפגעו ברכבו. התובע הגיע למקום יחד עם אימו במצלמת וידאו, תעד את רכבו של הנתבע, כאשר הוא "מנשק" את רכבו, היינו צמוד אליו, פגוש אל פגוש.
התמונות הוצגו במסרטת וידאו של התובע, לא הוצגו תמונות ולא סומנו על ידי.
התובע טוען כי כתוצאה מאותה פגיעה ניזוק רכבו באופן כזה הצריך תיקון הפגוש צביעתו והחלפתו, הגיש חוות דעת שמאי מיום 25/12/09 אשר צויין בה כי נזקיו הינם בסך 1,600 ₪ בצירוף מע"מ.
התובע בהתאם לגירסתו לא ראה התאונה, אולם הגיע למקום לאחר קריאה טלפונית, צילם את הרכבים, השאיר פתק צמוד לרכב התובע, סומן (נ/4) וביקש מבעליו ליצור עימו קשר.
על הפתק נרשם "פגעת וגם ניצמדת לי בטמבון, תראי את הקרע שעשית לי בצד ימין למטה".
התובע פרט בחקירתו כי חל כנראה בלבול במועד רישום התאונה, מחד מכתב התביעה טען כי התאונה ארעה ביום 29/7/09 בדו"ח השמאי צויין כי הארוע היה ביום 16/7/09 ואילו במסמך נוסף בכתב יד אשר צורף לאסופת המסמכים מטעם התובע נרשם 27/7/09.
התובע טען כי כשבועיים לאחר האירוע, נסע לחו"ל למשך 4 חודשים לאחר הרכב טופל ותוקן לאחר ששב מחו"ל.
התובע ציין כי הרכב חנה במקום ימים מספר, לדבריו, המדובר במפרץ המיועד לשני רכבים, רכבו חנה בצמוד למדרכה, ואילו רכב התובע חנה בצמוד אליו, כאשר הוא נצמד אליו כדי לאפשר יציאת רכבים, מחנייה סמוכה.
התובע לא ראה את התאונה, וטען כי שכן ראה אותה מתרחשת, השכן לא הובא לעדות, התובע טען כי לא היו פגיעות אחרות ונוספות לטמבון, והצביע על התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי ומהן עולה כי הטמבון הורד למטה וכן בתחתיתו ישנו קרע במגן האחורי.
הנתבע, בעליו של הרכב, לא נהג ברכב ברכב נהגה אישתו, הגב' אהרוני שרון.
הגב' אהרוני העידה לפני ופרטה נסיבות החנייה, לטענתה היא נוהגת לחנות במקום הסמוך למקום עבודתה.
לדבריה, אכן חנתה בסמוך לרכבו של התובע, ובסמוך ליציאה מחנייה.
הגב' שרוני, זכרה כי באופן בו חנתה לא חסמה יציאה מהחניה וגם לא חנתה באופן בו הייתה הפרעה, עוד העידה הגב' כי הבחינה ברכב התובע אשר חנה אף במקום, בין הרכבים הסמוכים לרכבו של התובע היה גזם הגב' אהרוני טוענת שלא פגעה ברכבו של התובע ולא התנקשה בו ולדבריה בשעה שסיימה החנייה בין הרכבים נותר מרווח אשר לא ידעה לציין מה גודלו.
התרשמתי מעדותה של הגב' אהרוני, כי אכן לא פגעה ברכב, אולם, יתכן כי נצמדה אליו באופן כפי שעולה מן התמונות.
הגב' אהרוני זכרה את מיקומו של הרכב במדוייק מאחוריו של הרכב, וכן טרחה לציין כי בדקה האם יוכל התובע להוציא רכבו מן החנייה הצרה, וזאת לטעמי בהתבסס על כך שנאלצה להיצמד אליו כעולה מן התמונות.
ברם, נוכח כל האמור לעיל, לא שוכנעתי וגם לא הוכח כי רכבו של הנתבע, גרם לנזקי התובע.
התובע לא ראה את הפגיעה המתרחשת, העד מ טעמו לא הובא לעדות. עוד עלה מגרסת הנתבע אשר לא נסתרה על ידי התובע כי הקרע במגן האחורי ברכבו של התובע היה קיים קודם לכן.