סויסא נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1. בפני בקשה בגין דו"ח שמספרו 52500906038, בגין עבירה מיום 30.11.10.

2. מכח תקנה 44א. לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, קיימת חזקת מסירה, לפיה הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתה הרשומה של המבקשת. אישור הדואר הרשום, אותו צירפה המבקשת לבקשה, הוחזר על ידי רשות הדואר ביום 13.2.11 כ"לא נדרש", ודינו כדין מסירה כחוק.

המבקשת לא הרימה את הנטל ולא סתרה את החזקה.

3. עוד יצויין, כי התצהיר שצירפה המבקשת לעניין אחריות של נהג אחר אשר נהג ברכבה, מתייחס לאחריותו לרכב עד ליום 27.11.10- מועד מוקדם ממועד ביצוע העבירה.

4. אין בפני כל הסבר מניח את הדעת מדוע המתינה המבקשת למעלה משנה וחצי עד להגשת הבקשה. משקבע המחוקק מסגרת זמן להגשת בקשה להארכת מועד להישפט ו/או בקשה להסבת דו"ח, דרושים נימוקים כבדי שמקל להצדקת סטייה מלוח הזמנים עליו החליט המחוקק. אין להשאיר בידי כל אזרח הזכות לבחור מועד פנייה לערכאות כראות עיניו. עניין זה נוגד אינטרס הציבור ומהווה הפליה לרעה של שאר האזרחים העומדים במסגרת הזמן אותה הכתיב המחוקק.

5. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: