אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוויסה נ' סונול ישראל בעמ ואח'

סוויסה נ' סונול ישראל בעמ ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2012 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום נצרת
18514-07-11
22/01/2012
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
אברהם סוויסה
הנתבע:
1. סונול ישראל בעמ
2. סונול כנען בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת רגד זועבי מיום 13.6.11, אשר הורתה על דחיית בקשת המערער לפטור מאגרה.

בקשתו של המערער נדחתה על ידי כב' הרשמת, בקֹבעה כי המערער לא עמד בנטל להוכחת העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה וכן נוכח סיכוייו הנמוכים של ההליך .

למען שלמות התמונה, יצויין כי התביעה הוגשה, מלכתחילה, לבית המשפט המחוזי, בסכום של 2,695,918 ₪ ובקשה למתן פטור מתשלום אגרה נדחתה ביום 18.1.11 על ידי כב' הש' עילבוני, מן הטעמים המפורטים בה. בהמשך, הפחית המערער את סכום התביעה ל- 1,195,918 ₪ וכך הועבר התיק לבית משפט השלום. משהועבר התיק, ניתנה החלטתה של כב' הרשמת זועבי בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

טענות הצדדים

טוען המערער כי שגתה כבוד הרשמת בפרשנות הוראות הדין העוסקות בפטור מאגרה, קרי, תקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן:"תקנות האגרות"). לטענתו, צירף אסמכתאות העונות על דרישת הפירוט לפי התקנות, ואלו אינן מותירות ספק באשר למצבו הכלכלי הקשה ותומכות בטענתו כי הינו נעדר יכולת כלכלית לעמוד בנטל תשלום האגרה.

תימוכין לכך ניתן למצוא, לשיטתו, בכך שכבר הוכר בעבר כזכאי לפטור מתשלום אגרה במסגרת תיק אזרחי ע"א 239/08 (מחוזי נצרת) בש"א 2506/08 מיום 18/12/08. זאת ועוד, טוען המערער, כי אין מקום בשלב זה של הדיון לדקדק בסיכויי הצלחתו של ההליך.

מנגד, טענו המשיבות, כי המערער כלל לא הוכיח את טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ובנוסף כי הסתמכותו של המערער על פטור מתשלום אגרה לה זכה בתיק שהתנהל במחוזי, אינה רלוונטית כלל ועיקר, זאת מאחר שמאז ההחלטה האמורה, חלפו שנתיים ועל המבקש פטור מאגרה להוכיח, בזמן אמת, העדר יכולת כלכלית. בנוסף, טענו המשיבות כי עילת התביעה בתובענה דנא, כמו גם מסכת העובדות עליהן מתבסס המערער בתביעתו, הוכרעו זה מכבר ופסקי הדין הפכו חלוטים. משכך, קיים מעשה בית דין וההליך, לפיכך, הוא חסר סיכוי. זאת ועוד, טוענות המשיבות, כי המערער מנצל לרעה את מערכת המשפט, כאשר לא רק שהוא מנסה לפתוח מחדש פלוגתאות שהוכרעו, תוך שהוא מבקש הקלות מבית המשפט, דוגמת הבקשה נשוא ערעור זה, אלא שהוא גם מתעלם באופן בוטה מהוראות בית המשפט בדבר תשלום הוצאות וכיוצא בזה.

דיון והכרעה

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 קובעת, בין היתר כך:

"(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ד)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

..."

ההחלטה האם בעל דין הינו נעדר יכולת לשאת בתשלום האגרה מבוססת על גרסה שנמסרת על ידי בעל הדין ובחינת הנתונים, כפי שבאים לידי ביטוי במסמכים המוצגים על ידו. משקל ממשי ניתן לטענות שמעלה בעל הדין. בעל דין אשר חפץ שיינתן לו פטור מתשלום האגרה, נדרש להעמיד בפני ביהמ"ש תשתית עובדתית ברורה, מלאה ומהימנה אודות יכולתו הכלכלית. בהעדר תשתית עובדתי כאמור, לא יזכה המבקש בפטור המבוקש.

נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (סעיף 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט. מלבד השתתפות בהוצאות ההליך, לתשלום האגרה ישנן תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מינהל שיפוטי ראוי, ועוד שאין צורך להרחיב עליהם במסגרת ערעור זה (ראו לעניין זה רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) וכן רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ פירוק נ' עיריית תל אביב יפו (30.1.2007) ולעניין שימוש לרעה בהליכי משפט והליכי סרק ראו אבישי אדר, שימוש לרעה בהליכי משפט – הגנה נזיקית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות (2011)).

בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט (11.5.11) ביקש בית המשפט להזכיר "מושכלות יסוד", כלשונו, במערכת המשפט:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ