סואעד נ' משטרת ישראל -תחנת משגב

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (להלן: "בית משפט קמא") אשר ניתנה ביום 30.6.10 על ידי כבוד השופט זיאד סאלח בתיק מ"י 1031-06-10.

העורר נעצר ביום 30.6.10 בשעה 03:55 בחשד שתקף את אשתו, גרם לה חבלות ואיים להרוג אותה.

המשיבה מייחסת לו עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (לבן זוג), לפי סעיף 382(ג) לחוק.

בית משפט קמא האריך את מעצרו של העורר עד ליום 5.7.10 תוך שהוא מבסס זאת על חומר שהוצג בפניו כמסמך סודי ושיש בו כדי להצביע על המסוכנות הרבה הנשקפת למתלוננת מהעורר. כמו כן, קיימות ראיות שיש בהן כדי לבסס את החשד הסביר לכך שהעורר מסובך בעבירות בהן הוא חשוד, ולטעמי, יש אף יותר מכך, וזאת על סמך ההודעות שבתיק החקירה.

עוד יש לומר כי על המשיבה לבצע פעולות חקירה נוספות ולחקור אנשים אחרים המעורבים לחשדות המיוחסים לעורר וכי ראוי שפעולות אלו יבוצעו בהיות העורר במעצר. המדובר ב- 8 פעולות חקירה אם כי בחלק מפעולות אלה קיימות לכאורה, פעולות חקירה נלוות.

בחנתי את טענות הסנגור ואת תקופת המעצר שנקבעה על ידי בית משפט קמא ולא שוכנעתי כי שיש מקום להתערב בה. המדובר בחקירה שנמצאת בראשיתה ומחייבת ביצוע פעולות רבות, כאשר קיים בסיס למסוכנות העורר והחשש שהמתלוננת תיפגע, אינו חשש בעלמא.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לצמצם את ימי המעצר.

בית משפט קמא נתן את דעתו למכלול הנתונים שהיו בפניו ואיני סבור כי הוא שגה.

על כן, אני דוחה את הערר.

תיק החקירה מוחזר לנציג המשיבה.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים, למעט עו"ד רונן אביב שבשמו הופיע עו"ד תומר בן חמו.

כמאל סעב, שופט

הוקלד על ידי: סיגל אסולין