אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סדן נ' גנאור

סדן נ' גנאור

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
13889-08
27/11/2009
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
רמי סדן
הנתבע:
אבי גנאור
פסק-דין

פסק דין

מבוא

1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 100,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע.

2.התובע והנתבע היו בעבר שותפים במשרד יחסי ציבור בשם לניאדו- סדן- גנאור. לימים עלו יחסי הצדדים על שרטון, ועל רקע זה נעשו הפרסומים נשוא התביעה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה ובתצהירו של התובע, הנתבע פרסם עליו בשתי הזדמנויות דברי לשון הרע. הפרסום הראשון היה ביום 15.5.2006, עת כינה הנתבע את התובע בנוכחות עובדי המשרד בכינויים "שקרן" ו"גנב". הפרסום השני היה במסגרת הודעת דואר אלקטרוני מיום 7.1.2007, שנשלחה הן לתובע והן לארבעה אנשים נוספים, ובה כתב הנתבע כי הוא ממליץ לתובע לחזור בו מדברי הבלע, הרשעות, הסילוף והבורות שבהם הוא מבין יותר מכולם, וכן ייעץ לו לקחת "תרופות רלבנטיות".

נדון תחילה בפרסום הראשון ולאחר מכן בפרסום השני.

הפרסום הראשון

4.בס' 10 לכתב התביעה טען התובע באופן מפורש כי ביום 15.5.2006 כינה אותו הנתבע בנוכחות עובדי המשרד בכינויים "שקרן" ו"גנב". הוא אף צירף לכתב התביעה מכתב התראה ששלח בא כוחו לנתבע ביום 24.5.2006. אמנם, עיקר הדגש בכתב התביעה נסב דווקא על הפרסום המאוחר יותר שנעשה ביום 7.1.2007, אך בשום פנים לא ניתן לומר כי התביעה לא כללה גם את הפרסום הראשון. גם סכום התביעה- 100,000 ₪, מלמד על כך שהתביעה נסבה על שני ארועי דיבה, שבגין כל אחד מהם נתבע למעשה פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪.

5.התובע חזר על טענותיו בענין הפרסום הראשון, במסגרת תצהירו. הדברים באו לביטוי בס' 12 לתצהירו. יחד עם זאת, בשולי ס' 12 לתצהיר ציין התובע כי "אני בוחר שלא להטריח את כב' ביהמ"ש להלעיט ולהתנצח בראיות חפציות בגין הדיבה הראשונה מ 5/06."

6.לנוכח האמור בשולי ס' 12 לתצהירו של התובע, הנתבע סבר בטעות כי התובע זנח את תביעתו בגין הפרסום הראשון, ולכן לא טרח כלל להתייחס בתצהירו לארוע זה, למעט אמירה חסרת פשר, בס' 10 לתצהירו, לפיה אמירותיו של התובע "מציגות היטב את שיטות התובע והתנהלותו". יחד עם זאת, אין ספק שהתובע לא זנח את התביעה בגין הפרסום הראשון, וכל שביקש לומר בשולי ס' 12 לתצהירו הוא שאין בכוונתו להגיש בקשר לפרסום הראשון ראיות חפציות (ככל הנראה הוא ביקש לרמוז שמצוייה ברשותו הקלטה של הדברים שנאמרו), משום שיש ברשותו די ראיות המוכיחות את הפרסום השני.

כפועל יוצא מטעותו האמורה, הנתבע כלל לא הציג גרסה לגבי הפרסום הראשון, מעבר להכחשת עצם הפרסום בס' 6 לכתב ההגנה. גם בסיכומיו, פטר הנתבע את עצמו מכל התייחסות לפרסום הראשון, וציין בס' 8 לסיכומיו כי לא היו דברים מעולם. הא ותו לא.

7.הנתבע גם לא ניסה לסתור את גרסתו של התובע בענין הפרסום הראשון, באמצעות חקירתו הנגדית. כפועל יוצא, בהעדר גרסה נגדית של הנתבע ומשלא נסתרה טענתו של התובע בענין הפרסום הראשון, יש לקבוע כי אכן הנתבע אמר את הדברים שהתובע מייחס לו. לענין זה די בכך שהטענה נטענה בתצהירו של התובע, ולא היתה מוטלת עליו החובה הראייתית לגבות את האמור בתצהיר גם בראיות נוספות. ברי כי מדובר בפרסום לשון הרע, כמשמעות מונח זה בס' 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), שכן כינויו של אדם בכינויים "שקרן" ו"גנב" עלול לבזותו ולהשפילו בעיני הבריות.

8.אני ער לכך שהנתבע כלל לא התייחס לפרסום הראשון מחמת טעות, הואיל וסבר כי התובע אינו עומד על התביעה בגין פרסום זה, אלא שסברה זו אינה מבוססת משום שמתוך כתב התביעה ותצהירו של התובע גם יחד, ניתן היה להבין כי התביעה היא בגין שני פרסומים, גם אם הדגש הוסב דווקא על הפרסום המאוחר יותר.

הפרסום השני

9.הפרסום השני הוא הודעת דואר אלקטרוני ששלח הנתבע לתובע ולארבעה אנשים נוספים, ביום 7.1.2007, במענה להודעה ששלח אליו התובע ביום 4.1.2007.

וזה נוסח מכתבו של הנתבע:

"אני ממליץ לך לחזור מדברי הבלע הרשעות הסילוף והבורות שבהם אתה בהחלט מבין יותר מכולנו זאת בעיקר לנוכח העובדה שאתה היית זה שבשתי הזדמנויות שונות פנה אלי בנושא זה ואני בזבזתי זמן יקר על בדיקת השטויות שלך אז בבקשה תיקח תרופות רלבנטיות ותמשיך להתבשל במיץ של עצמך אני מפציר בך שאל תפנה אלי יותר לא בעל פה ולא בכתב עורכי הדין שלי ידועים לך" (העדר סימני הפיסוק הוא במקור).

10.אין ספק שמכתב זה מהווה לשון הרע על התובע, שכן הוא מציג את התובע כמי שאומר דברי בלע מרושעים, המעידים על בורות, וחמור מכך, כמי שנזקק ליטול תרופות, דבר המהווה רמז על מצב נפשי מעורער.

הנתבע אמנם ניסה לטעון כי התכוון לומר שעל התובע לאחוז בתרופות משפטיות, אך גרסה זו אינה מהימנה על פניה, משום שהנתבע איננו משפטן ולכן הדיבור "תרופות משפטיות" אינו אמור להיות שגור על פיו. אינני מעלה על הדעת כי כאשר הציע לתובע לקחת "תרופות רלבנטיות", הוא התכוון לתרופות כמשמען בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, מה גם שאם כוונתו אכן היתה לתרופות במובן החוזי, המינוח הנכון היה "תנקוט בתרופות" ולא "תיקח תרופות".

11.דא עקא, מכתבו של הנתבע מיום 7.1.2007 אינו עומד בפני עצמו, אלא מדובר בתשובה למכתב קודם ששלח אליו התובע ביום 4.1.2007.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ