אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סדלינסקי נ' מילינגר ואח'

סדלינסקי נ' מילינגר ואח'

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
39737-01-12
12/02/2013
בפני השופט:
עדי אייזדורפר

- נגד -
התובע:
דוד אילן סדלינסקי
הנתבע:
1. רונן מילינגר
2. אלון מילינגר

החלטה

רקע וטענות הצדדים

בהמשך להחלטה מיום 15.10.12, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת כתב התביעה המתוקן, שטח התובע את מערכת העובדות, אשר לטענתו, מקימה לו עילת תביעה כנגד הנתבעים, בכל הנוגע להתקשרות בינו לבין הנתבעים, לצורך הקמת מסעדה.

לבקשה צורף תצהיר בהתאם להוראות תקנה 92 לתקנות סד"א, תשמ"ד – 1984, והתובע עתר לאפשר לו את התיקון המבוקש, על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

הנתבעים התנגדו בתוקף לבקשה. לטענתם, מדובר במהלך נוסף מבית מדרשו של התובע, אשר מאז שנת 2006 גורר את הנתבעים בהליכים משפטיים, עותר לתקן את כתבי טענותיו, וכתב תביעה זה מהווה, למעשה, כתב תביעה רביעי (!) במספר.

כמו כן טוענים הנתבעים, כי אין המדובר בתיקון כתב תביעה אלא בכתב תביעה חדש, הכולל עילת תביעה חדשה בגין עשיית עושר ולא במשפט, וכן רכיב של עוגמת נפש בגינו נתבע סך של 100,000 ₪.

בנוסף טוענים הנתבעים כי לא אירעו נסיבות המצדיקות תיקון כתב התביעה, שכן עוד טרם הגשת כתב התביעה המקורי ידע התובע כי כתב תביעתו לוקה בחסר, ובחר להגישו באופן זה, מסיבות טקטיות.

התנהלות זו של התובע מהווה, לטענת הנתבעים, ניצול לרעה של הליכי המשפט, כפי שעשה התובע אף בהליכים קודמים, שהתנהלו בין הצדדים בבית המשפט המחוזי, עת עתר לתקן את המרצת הפתיחה שהגיש, ולהגיש כתב תביעה חדש תחתיה.

זו אף זו, לטענת הנתבעים הגירסה העובדתית אותה מבקש התובע להעלות במסגרת כתב התביעה המתוקן, סותרת גירסה שמסר התובע בעבר, במסגרת תצהיר, והתובע אף חוזר בו מהודיות שהודה בעבר, ללא שנטל רשות לעשות כן. משכך, לא ברור מהי התועלת שתצמח מתיקון כתב התביעה, נוכח הסתירות בין הגירסאות והחזרות מהודיות בעל דין, בהן הודה התובע בעבר.

הנתבעים מציינים גם את העובדה, כי הם נגררים להליכים משפטיים יקרים כנגד הנתבע במשך 7 שנים, ומכל אלה עותרים לדחות את הבקשה.

התובע השיב להתנגדות הנתבעים וטען, כי כתב התביעה המתוקן איננו כולל גירסה עובדתית חדשה, אלא מפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה, וזאת לאור החלטת בית המשפט מיום 15.10.12. עובדות אלה, אינן סותרות את טענותיו במסגרת התצהיר שהגיש בצרוף להמרצת הפתיחה, שנידונה בבית המשפט המחוזי.

עוד טען התובע, כי תצהיר שהוגש בעבר מטעמו איננו מהווה הודיה, אלא ראייה, וכי טענות שהעלה במסגרת המרצת הפתיחה בבית המשפט המחוזי נגעו לתביעתו לפרק את השותפות, וכוונו לכך בלבד, ולכן לא נטענו טענות ביחס להחזר הוצאות, אותן יש מקום להעלות במסגרת התביעה החוזית שהוגשה בתיק דנן.

המצב המשפטי

4.תקנה 92 לתקנות סד"א תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנה"), עוסקת בתיקון כתבי טענות, וקובעת כהאי לישנא:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים לו צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

באופן עקבי, נוקטים בתי המשפט גישה ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, שכן בדרך כלל יש בתיקון על מנת לייעל את ההליך ולגבש את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, המצריכות הכרעה. מלשונה של התקנה עולה, כי מקום שבו מבוקש תיקון באופן שיאפשר לביהמ"ש לדון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ייעתר ביהמ"ש לבקשת התיקון ברוחב לב. כך, יותר תיקון לשם השלמת חוסר בעובדות העילה, תוך שתיקון מעין זה נועד למנוע את מחיקת התביעה מחמת העדר עילה.

למרות גישה ליבראלית ונדיבה זו, לא ייעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתבי טענות מקום שבו הוגשה הבקשה בשיהוי, או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד, הגנה שעמדה לו. גם התנהגות בעל דין צריכה להילקח בחשבון בעת שקילת בקשה לתיקון כתב טענות (השווה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 155, וכן רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427).

זאת ועוד. בדרך כלל יטה בית המשפט שלא להתיר תיקון שיש בו כדי להוסיף או להחליף עילת תביעה, כאשר המונח 'עילה' ביחס לתיקון כתבי טענות, הינו בעל משמעות רחבה. ביהמ"ש יתיר התיקון גם מקום שבו מדובר בעילה חדשה, אלא אם כן מדובר בעילה אשר מעצם מהותה, מצריכה ראיות שונות מאלה שהצריך כתב התביעה המקורי (השווה: בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4), 130).

ולבסוף, נראה כי הפסיקה ראתה באינטרס חקר האמת, כאינטרס לגטימי ואף עליון, ודאי כשניתן לערוך איזון בינו לבין אינטרסים מנוגדים לו, במקרה של התנגשות ביניהם. למעשה, הפסיקה ראתה באינטרס זה, עקרון יסוד של המערכת המשפטית, שחריגים לו, הינם בבחינת היוצאים מן הכלל. על כך, ברע"א 2203/07 ארוך ואח' נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ ואח', סעיף 9 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל (13.8.07), בו הובאו דברי כב' המשנה לנשיא אלון, בע"פ 115/82 מועדי נ' מדינת ישראל פ"ד לח(1) 197:

"מן הראוי שיושם דגש על עקרון יסוד שבמערכת המשפט והשיפוט, עיקרון שמעצם מהותו הוא תשתיתה של מדיניות משפטית, והוא חובתו היסודית והראשונית של בית המשפט לגלות את האמת העובדתית שבפרשת הדברים שבפניו ולפסוק על פיה ולאורה של האמת המשפטית...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ