סגל נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין

1. המערער הורשע, ביום 28.4.10, בעבירות של אי קיום צו בית משפט, בניגוד לסעיף 18 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 ושל עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רשיון בניגוד לסעיפים 4 ו-14 לחוק זה (להלן: "חוק רישוי עסקים").

ביום 13.5.10 נגזר דינו של המערער לתשלום קנס בסך 25,000 ₪ או 125 ימי מאסר תמורתו; מאסר על תנאי של 3 חודשים לתקופה של שנתיים שלא יעבור, תוך תקופת התנאי, עבירה של אי קיום צו בית משפט, בניגוד לסעיף 18 לחוק רישוי עסקים; התחייבות בסך של 26,000 ₪ להימנע מעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים, בתוך תקופה של שנתיים.

2. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, המערער עסק בעסק של מכירה ואחסנה של חומרי בניה וכן תחנת מעבר לאיסוף והובלה של פסולת בניין שפעל בחצרים ברחוב אבן גבירול 233 ליד תחנת רידינג בצמוד לתחנת כיבוי אש, גוש 6634 חלקות 113, 121,123 שבתחום עירית תל אביב יפו כמתואר במפה המצורפת לכתב האישום (להלן: "המיתחם"). ביום 31.3.05, בתיק פלילי 02-02-0001134, ציווה בית המשפט על המערער להפסיק את העיסוק בעסק הנ"ל ובמקום הנ"ל ללא רישיון עסק או היתר זמני כדין (להלן: "הצו השיפוטי"). הצו השיפוטי, ככל שהוא מתייחס לעיסוק של מכירה ואחסנה של חומרי בניין ובלוקים נכנס לתוקפו ביום 30.9.06 וכל שהוא מתייחס לעיסוק של תחנת מעבר לאיסוף פסולת בניין נכנס לתוקף ביום 1.10.05. נטען שביום 22.1.07 המערער עסק בעסק של אחסנה ומכירה של חומרי בניה, וביום 19.5.08 המערער עסק בעסק של תחנת מעבר לפסולת בניין, למרות שלא היו בידו רשיונות כחוק.

3. המערער לא חלק על כך שהוא עוסק בעסק של מכירה ואחסנה של חומרי בנין, גם לא על כך שלפני יום מתן הכרעת הדין לא ניתן לעסק רשיון. כמו כן, לא חלק על קיומו ותקפותו של הצו השיפוטי שניתן.

לטענתו, לאחר שניתן הצו השיפוטי, הוא צמצם את פעילות העסק ושינה את מיקומו ולכן הצו השיפוטי אינו תקף על העסק במיקומו החדש (ר' לעניין זה עדות הנאשם עמ' 1, 4, 12 לישיבת יום 6.1.10). אשר לעיסוק של תחנת מעבר לפסולת בנין טען המערער, כי במועד הרלבנטי בו נרשם הדוח לא הפעיל במקום תחנת מעבר, כנטען.

4. בית המשפט קמא, כב' השופטת יסכה רוטנברג, דחה את טענותיו של המערער ומכאן הערעור על הכרעת הדין.

5. כידוע, הלכה פסוקה היא מלפנינו, שאין ערכאת הערעור מתערבת, דרך כלל, בקביעות עובדתיות, הנשענות על חומר הראיות, אלא אם מתגלה על פני הדברים התעלמות מראיה בעלת משקל מכריע או שגיאה עקרונית, היורדת לשורש הדברים, בהערכת הראיות ובקביעת העובדות (ראו ע"א 58/82 משה קנטור נ' דר' שלום מוסייב פ"ד לט(3) 253 וכן ע"א 7451/96 אביבה אברהם נ' בנק מסד בע"מ פ"ד נג(2) 337). מעבר לכך, ובנוסף, מושכלות ראשונים הן, כי אין בית משפט לערעורים נוהג להתערב במסקנותיה של הערכאה הדיונית בדבר מהימנות העדים שהופיעו בפניה אלא במקרים חריגים (ר' לדוגמא ע"פ 2932/00 אלמקייס נ' מדינת ישראל נה(3) 102 בעמ' 108).

6. בחנתי את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא ובאתי לידי מסקנה, כי לא נפל בהן כל פגם המצדיק את התערבותי.

למיקומו של העסק

7. ב"כ המערער הקפיד לטעון, הן בבית המשפט קמא והן בכתב הערעור, כי העסק של מרשו לא נשאר באותו מיקום, אליו התייחס הצו השיפוטי, ורק צומצם בגודלו, אלא שינה את מיקומו לחלוטין ועבר כולו לחלק אחר במיתחם (עמ' 5,6 לסיכומיו בבית המשפט קמא ועמ' 4 פיסקה ה' לכתב הערעור) ומכאן שהצו השיפוטי לא חל לגביו.

טענה זו לא רק שעומדת בסתירה לעדותו של המערער אשר כיוון, לאורך כל עדותו, שפעילות העסק צומצמה ולא הועתקה למקום אחר, היא סותרת מיני וביה את עדותו של עה/3 אשר ערך בקשה חדשה לרשיון עסק עבור העסק של המערער, במיקומו החדש, כביכול. בעדותו בבית המשפט קמא אישר עה/2 , מר אינגבר, שהעסק החדש מצוי, בין היתר, באותן חלקות בהן היה מצוי העסק הקודם (לגביהן התייחס הצו השיפוטי) 113, 121, 123.

"ש. האם אפשר להסיק שהחלקות 113, 121, 123 הן בחזקת העסק נכון למועד הגשת התביעה?

ת. יש חלקים מסויימים של החלקות האלה שמופיעות במגרש שבו נמצא העסק, חלק מהחלקות מופיעות כחלק משטח בית העסק.

ש. אתה מתכוון לעסק שמתנהל כיום?

ת. כן, נכון לעריכת התוכנית".

למען הסר ספק, היפנתה ב"כ המאשימה לתרשים העסק החדש (ת/10) וביקשה את אישורו של מר אינגבר שהחלקות הנ"ל שייכות לעסק. מר אינגבר אישר, כי חלק מחלקה 113 היא בתוך העסק וסימן את אותו חלק בעט כחול וכך גם חלק מחלקה 123 וחלק מחלקה 121.

צא ולמד, וכך למד אף בית המשפט קמא ובצדק, כי העסק צמצם את שטחו ושינה את מיקומו בתוך המיתחם עצמו והגם שהוא מצוי כיום בחלק הדרום מערבי של המיתחם (עדות הנאשם בעמ' 4-6 לפרו' ישיבת יום 6.1.10 ועדות אינגבר בעמ' 8, 12 לפר' ישיבת יום 27.1.10) חלקים ממנו עדיין ממוקמים על אותן חלקות לגביהן ניתן הצו השיפוטי.

משכך, אין כל צורך להידרש לטענתו המשפטית של ב"כ המערער, בדבר עקרון החוקיות והנגזר ממנו

בנוגע לבהירות הנורמה הפלילית. לא מדובר בהעתקה של העסק למקום חדש לחלוטין אלא לשינוי מיקומו תוך שחלקים ממנו נותרו בחפיפה באותו מקום – לפי גוש וחלקה – ואין חשיבות מבחינה זו לכתובת – לגביו ניתן הצו השיפוטי שהופר.