סבח נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

במסגרת התביעה שלפניי מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 7,794.64 ₪. סכום המורכב מ – 4,500 ₪ החזר דמי מנוי חודשיים, 1,000 ₪ פיצוי בגין זמן הכנת כתב התביעה והוצאותיה, 1,000 ₪ נוספים פיצוי בגין הפסד יום עבודה, עוגמת נפש, הטרדה והחזר נסיעות, 80 ₪ זיכוי עבור סוללה ו – 1,214.64 ₪ זיכוי עבור שירות תיקונים שלא סופק.

לשיטת התובעת, רכשה מכשיר מאת הנתבעת, אשר מרגע רכישתו היה תקול ובעייתי, ולא זכתה לתיקון ויחס הולם מאת הנתבעת, על אף תלונותיה בעניין. התובעת מגוללת במסגרת כתב התביעה את המועדים בהם לשיטתה פנתה אל התובעת, ובנוסף היא טוענת, כי עם רכישת המכשיר והצטרפות לחבילת שירותים, רכשה אף אחריות מקיפה למכשיר בגינה שילמה תשלומים חודשיים בסך של 67.48 ₪.

לשיטת התובעת, על אף הביקורים והפניות המפורטים בכתב התביעה, לא זכתה למענה הולם, המכשיר נותר תקול בידיה, לא ניתן לעשות בו שימוש והנתבעת מסרבת להשיב לידיה את התשלומים ששילמה ולפצותה בהתאם.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה, בין היתר בשים לב לשירותים שניתנו על ידה, לשיטתה, על פי פניות התובעת, ובשים לב לכך שבניגוד לטענות התובעת זיכתה אותה בגין עלות שירות התיקונים באופן חלקי במטרה לסיים את הסכסוך במהלך התקופה.

הנתבעת מפרטת מועדים בהם הובא המכשיר לתיקון, ומצרפת העתקי תדפיסים שמעידים על השירותים שניתנו.

בנוסף מבקשת הנתבעת להפנות תשומת הלב לעובדה, שהתובעת עשתה לאורך כל התקופה שימוש במכשיר, בהתאם לתוכנית אליה הצטרפה, ואף מעבר למתכונת הכלולה באותה תוכנית, והיא מבקשת ללמוד מכך כי התובעת יכולה היתה לעשות שימוש במכשיר ללא כל קושי, על אף טענותיה בנוגע לקיומה של תקלה המונעת את היכולת לעשות שימוש מלא.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושמעתי את העדויות, התרשמתי כי התובעת ישנה על זכויותיה במשך תקופה ממושכת, התקלות במכשיר לא היו כאלו אשר מנעו את היכולת לעשות בו שימוש, ומכל מקום, אין חולק כי התובעת עשתה שימוש נרחב במכשיר שבידיה במשך תקופה המגיעה כדי לפחות מחצית מתקופת ההתחייבות הכלולה בחבילה אותה רכשה, ולמעשה, אין מדובר במכשיר שלא נעשה בו שימוש ואשר התובעת רשאית לבטל את העיסקה בגין רכישתו.

בנוסף, התובעת לא הוכיחה בפניי כי פנתה אל הנתבעת במועדים נוספים מלבד אלו המפורטים בכתב ההגנה ולא זכתה להתייחסות, ולמעשה נדמה כי הנתבעת עשתה כמיטב יכולתה לסייע ולטפל בתקלה עליה הלינה התובעת.

כאן המקום לציין, כי מרישומי הנתבעת עולה כי התובעת הגיעה למעשה אל מרכז השירות למסור את המכשיר לתיקון שלוש פעמים בלבד, פעם ראשונה בחודש יולי 2011, קרי, כ – 4 חודשים לאחר מועד הרכישה, המכשיר טופל על ידי טכנאי ובביקורת איכות שנערכה נמצא תקין; פעם שניה הגיע המכשיר לתיקון רק במאי 2012, לא נמצאה תקלה במכשיר על ידי הטכנאי בהתאם לתיאור שניתן על ידי התובעת ויחד עם זאת, ניתן שירות במטרה לשפר את מצבו של המכשיר; ופעם שלישית הגיע המכשיר לתיקון כחודשיים לאחר מכן, ושוב נמצא המכשיר תקין, אך טופל טיפול מניעתי במטרה להביאו למצב תקין לשביעות רצונה של התובעת.

התובעת טענה, כי מלבד אותם מועדים בהם הובא המכשיר לתיקון פנתה פעמים נוספות טלפונית למוקד השירות הטלפוני של הנתבעת, ובנוסף, אף הגיעה אל מרכז השירות, אך לא הותירה את המכשיר במקום. לשיטתה, בכל אותן פעמים לא ניתן מענה של ממש לפניותיה, והיא נאלצה לעבור ולשוחח עם נציגים שונים, מנהלים ואחראיים, והכל מבלי שהבעיה עצמה תיפתר.

הנתבעת איננה חולקת על כך שהתובעת עמדה עימה בקשר, ואף על כך שהביעה אי שביעות רצון, ועל כן יש להניח מצאה לנכון להציע לה הצעות שונות לפשרה במטרה להשביע את רצונה.

הרושם שנותר בתום הדיון מעדותה של התובעת, היה, כי זו, על אף המרמור הרב, לא פעלה ביעילות לטיפול בתקלה. ייתכן, שהדבר נובע מכך שהמכשיר לא היה תקול ברמה שהיא מבקשת לתאר במסגרת כתב התביעה, מה שיסביר את השימוש הנרחב שנעשה בו, או, לחילופין, היה תקול, אך התובעת בחרה למחול על דרישתה לתיקון מיידי.

כך, למשל, הבהירה התובעת כי רכשה את המכשיר בחודש מרץ 2011, ומיד, כבר בשעת הטענתו הראשונית ניתן היה להבחין בתקלה, אך יחד עם זאת, בחרה לפנות לראשונה לנתבעת בהקשר זה רק בחודש מאי 2011. כך, טענה, כי בחודש יולי 2011 תוקן המכשיר על ידי הנתבעת, וכבר באותו מועד נוכחה כי התקלה לא תוקנה, אך יחד עם זאת, לא פנתה מיד אל הנתבעת ולא שבה על עקבותיה אלא המתינה במשך כשנה עד שהביאה את המכשיר פעם נוספת לתיקון.

נדמה אם כן, כי אין לתובעת להלין אלא על עצמה על כך שלא הבהירה מפורשות לנתבעת מהי התקלה, ולא עמדה על טענתה כי על אף התיקון שהעניקה לה הנתבעת, לא נפתרה זו.

התובעת הלינה על כך שהנתבעת לא מילאה אחר חובתה לתקן את המכשיר התקול והותירה המכשיר התקול בידיה ללא פתרון.

יחד עם זאת, הראיות שהוצגו לתיק אינן תומכות בגירסתה של התובעת ונדמה, כי הנתבעת פעלה כנדרש במטרה לתקן את המכשיר בכל פעם שהתובעת סרה אל מרכז השירות וביקשה להפקיד את המכשיר לתיקון.

אוסיף ואציין, כי בעדותה טענה התובעת שהמכשיר היה תקול ברמה כזו שכל שימוש שנעשה בו אפשרי היה רק שעה שהמכשיר מחובר למטען.

לו היה ממש בטענה, חזקה שלא היתה מוצאת עצמה הולכת אל מרכז השירות וחזרה מבלי שיופקד המכשיר לתיקון באופן מיידי, כפי שלא היה הטכנאי מציין כי המכשיר הגיע בגין תלונה על קיומה של תקלה, אך נמצא בבדיקה ראשונית תקין.

נדמה, כי מדובר בתיאור מוגזם ומופרז, שלא נועד אלא כדי לקנות את ליבו של ביהמ"ש ואין בינו לבין המציאות דבר.