סבו נ' גרשון ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על דחיית התביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית לדון בה .

המבקשים טוענים כי אין לדון בתביעה לאישור חילופי דיירים כי אם בפני בית הדין לשכירות וכך גם אין לדון בה בהליך של תא"ח משעסקינן בזכויות נטענות לפי הוראות חוק הגנת הדייר.

למרות החלטתי מיום 20.2.13 לפיה הוריתי למשיבה לתן תגובתה לבקשה שהומצאה לה בדואר אלקטרוני, לא הוגשה תגובה.

סעיף 95(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972 קובע כי בסמכותו של בית הדין לשכירות לדון בבקשה של דייר מוגן לאישור דייר מוצע , היכן שבעל בית מסרב לאשרו בכלל או בתנאים בלתי סבירים . הסמכות, היא סמכות ייחודית ונקבעה על מנת להבטיח דיון בתביעה, בפני טריבונל בעל מומחיות ובעל ניסיון לאור ניתוב התביעות לדיון בפניו ( ע"א 4868/90 עו"ד אנג'ל נ' בודסקי, פ"ד מו(4)434,437-438 ).

בנסיבות אלו אני קובעת כי דין התביעה להתברר בפני בית הדין לשכירות.

יחד עם זאת, איני נעתרת לבקשת המבקשים להורות על דחיית התביעה, כי אם מורה מכוח סמכותי על העברתה לבית הדין לשכירות , על מנת לא לקפח את זכותה של המשיבה שיתבררו טענותיה לגופן למרות מחדלה בהגשת התביעה לבית משפט זה.

כך גם, התביעה אינה ראויה להתברר בהליך של תא"ח לפי הוראת תקנה 215 ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולפי הפרוצדורה שנקבעה בפרק ט"ז 4 לתקנות שכן, המשיבה טוענת לזכויותיה כדיירת מוגנת במושכר ומתבססת בתביעתה על זכותה לחילופי דיירים מכוח הוראות חוק הגנת הדייר , אשר נקבע בתקנות כי לא תידון בהליך מסוג זה.

לפיכך, אני מורה על העברת התובענה להליך של תביעה אזרחית רגילה ומורה למבקשים להגיש כתב הגנה במועד שנקבע לכך בתקנות .

המזכירות תעביר את התיק לבית הדין לשכירות על מנת שייקבע בפניו מועד, מוקדם ככל שניתן לפי יומנו, לאור גילה המופלג של המשיבה כאמור בכתבי הטענות.

הוצאות הבקשה, יובאו בחשבון בסיום ההליך בהתאם לתוצאותיו.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקסימיליה עם אישור טלפוני ובדואר.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: