אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבאח נ' מדינת ישראל

סבאח נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 24/03/2013 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
62336-12-12
17/03/2013
בפני השופט:
רבקה פרידמן-פלדמן

- נגד -
התובע:
תייסיר סבאח
הנתבע:
מדינת ישראל – יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה
פסק-דין

פסק דין

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת שרון לארי-בבלי) מיום 19.12.2012 בתיק ב"ש 3426/12.

1. ביום 7.5.2012 הוצא צו הריסה מינהלי להריסת בניין שהוקם על מקרקעין בנ.צ. 222990/634928 בשולי שכונת הגבעה הצרפתית.

המערער הגיש בקשה לביטול הצו, התקיים דיון בבקשה וביום 19.12.2012 ניתנה החלטה לפיה הבקשה נדחית ונקבע כי מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 1.1.2013.

על החלטה זו הערעור שלפני.

2. בהחלטה מפורטת התייחס בית המשפט קמא לעילות הביקורת השיפוטית, המאפשרות התערבות של בית המשפט אם הוכח שהבניה בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, ולעניין זה אם הבניה הסתיימה מעבר לשישים יום קודם לחתימת התצהיר שבבסיס צו ההריסה או שאוכלסה שלושים יום קודם לכן, וכן במקרה בו נפלו במעשה המינהלי פגמים חמורים.

לעניין היתר בניה קבע בית המשפט כי אין מחלוקת על כך שהמבנה נבנה ללא היתר בניה.

לעניין מצב הבניין בעת מתן תצהיר המהנדס, קבע בית המשפט, על סמך העדויות והראיות שהובאו לפניו, כי במועד הרלוונטי הבניה לא הושלמה. טענת המבקש היתה כי המבנה נועד לשמש מרפסת וחדר משחקים לילדים, וכי בעת מתן תצהירו של המהנדס, המבנה עמד על מכונו ואפשר היה להשתמש בו למטרה זו. בית המשפט קבע כי מהתמונות שצולמו עולה שעבודות הבניה עודן בעיצומן, במקום מפוזרים חומרי בניה, עבודות ציפוי הקרות החיצוניים טרם הושלמו ועדיין לא הותקנו חלונות ודלת. בית המשפט ציין כי ניתן לעשות שימוש במבנה כמרפסת מקורה, אך שימוש זמני אינו הופך את המבנה לכזה שבנייתו הסתיימה.

אשר לעילות הלקוחות מן המשפט המינהלי – בית המשפט דן בשאלה אם נפלה טעות בזיהוי הנכס, וקבע כי טענה זו נזנחה במהלך הראיות. כן נקבע כי לא נפל פגם בתצהיר המהנדס. כן נדחו כל יתר הטענות באשר להליך ההיוועצות והוצאת הצו, טענות שיהוי וטענות לגבי אי עמידה בקריטריונים להוצאת צו הריסה מינהלי.

3. בערעור טוען המערער כי טעה בית המשפט עת קבע שבניית הנכס טרם הושלמה ביום ביקור המפקח בנכס, 6.5.2012, וכי הבניין טרם אוכלס. לטענת המערער, מדובר במבנה העומד על תילו מזה שנים, ואשר שופץ לאחרונה. לטענתו לא הותקנו במבנה חלונות ודלתות, מאחר שהוא משמש כעין מרפסת. נטען כי זה מצבו של המבנה מזה שנים. המערער טוען כי קיים תצ"א משנת 2009 וכי הימנעות המשיבה מלהביא חוות דעת מומחה לעניין זה פועלת לרעתה.

המערער טוען כי נפלו בצו פגמים היורדים לשורשו של עניין, שיש בהם כדי להביא לביטולו של צו ההריסה המינהלי. לטענתו, מעדותו של המפקח עולה כי המפקח והממונה עליו הם המחליטים לגבי המסלול שבו יש לילך, צו מינהלי או הליך שיפוטי, וכי חתימתה של יו"ר הועדה היא סמנטית בלבד.

4. דין הערעור להידחות.

א. אין בין הצדדים מחלוקת כי המבנה (שהינו תוספת למבנה קיים) נבנה ללא היתר ובשטח פתוח.

ב. לגבי השאלה אם מדובר במבנה חדש או ישן, במבנה שבנייתו הסתיימה או שטרם הסתיימה, במבנה מאוכלס או שלא מאוכלס – בית המשפט שמע את עדותו של המפקח מר שמעון בן עמי, אשר התייחס לכך שהבניה לא הושלמה, שליד המבנה היו חומרי בניה, לצביעה חיצונית ולפתחים לחלונות כאשר החלונות אינם מורכבים.

בחקירה הנגדית העד נחקר על תצלום אוויר משנת 2009, והשיב כי הוא רואה משטח בטון ולא מבנה, כי אינו מומחה לפענוח תצ"אות אך יש לו כישורים לכך כבוגר חיל האוויר. העד אף הסביר כי בתצלום נוסף נראה צל של המבנה הסמוך.

עדותו זו סותרת את עדותו של המערער לפיה המבנה קיים משנות ה- 80 וכי רק שם גג פנימי.

מנגד שמע בית המשפט את עדותו של המערער.

ג. החלטתו של בית המשפט מבוססת על הראיות שהובאו לפניו, ומתוכן ההחלטה עולה כי בית המשפט העדיף את עדותו של המפקח על פני זו של המערער, ולפיה הגיע למסקנה כי בניית המבנה טרם הושלמה וכי גם החלק הפנימי וגם החלק החיצוני עדיין מצויים בתהליך של עבודות להשלמת הבניה.

ד. אשר לטענה כי היה על המשיבה להעיד מומחה לפענוח תצ"א – המפקח העיד כי אינו מומחה אך יודע לפענח תצלומי אויר, וכי בתצלום משנת 2009 לא נראה מבנה אלא משטח. משקיבל בית המשפט את עדותו של המפקח, די היה בעדות זו ולא היתה חובה על המשיבה להביא עד מומחה מטעמה, הגם שנושא התצ"א לא הועלה על ידי המשיבה אלא בחקירתו הנגדית של ב"כ המערער.

בשלב זה, משחלק ב"כ המערער על עדותו של המפקח, היה רשאי להביא עדות מומחה מטעמו לגבי פענוח התצ"א, אך הוא לא עשה כן, ולפיכך רשאי היה בית המשפט להסתמך על עדותו של המפקח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ