אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאמר קרעין נ' מדינת ישראל

סאמר קרעין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/11/2017 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
6871-17
07/11/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
סאמר קרעין
עו"ד ציון אמיר
עו"ד ענת הדד
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד בתשבע אבגז
החלטה

 

 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: נ' בן-אור; ר' וינוגרד; א' דראל), בע"פ 16997-09-16, מיום 18.06.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' מרים לומפ) בת"פ 15031-03-14, מיום 27.07.2016.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש, ועוד שני נאשמים נוספים (להלן: הנאשם 2 ו-הנאשם 3) הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום בירושלים. כתב האישום מייחס למבקש, בשלושה עשר אישומים, ביצוע העבירות הבאות: נסיבות מחשידות בכוונת פריצה, לפי סעיף 410(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (13 עבירות); התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין (12 עבירות); גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין (11 עבירות); החזקת כלפי פריצה, לפי סעיף 409 לחוק העונשין (12 עבירות); והסעת תושבי שטחים, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) (7 עבירות).

 

למען שלמות התמונה, יצוין כי הוגשו כתבי אישום נוספים נגד שני מעורבים אחרים, מוחמד שרף (להלן: שרף) ושירה עמיאל (להלן: שירה).

 

  1. מעובדות כתב האישום עולה, כי במספר מועדים, במהלך חודש פברואר 2014, המבקש, הנאשמים 2 ו-3, שרף ושירה, ביחד עם תושבי יהודה ושומרון נוספים (להלן: האחרים), קשרו קשר לבצע פשעים, קרי, להתפרץ לבתים בירושלים וביישובים הסמוכים לה, ולגנוב מתוכם רכוש. במסגרת תוכנית הקשר, סיכם המבקש עם האחרים, ועם הנאשמים 2 ו-3, כי הוא ישכור עבורם כלי רכב, לצורך הסעתם למקומות בהם בוצעו העבירות. המבקש לווה פעמים רבות על ידי שירה, אשר שימשה לו כנהגת, והשניים נסעו אל נקודת האיסוף, במטרה "לפתוח ציר" לשרף, אשר הסיע ברכב שכור את האחרים. זאת, על מנת לוודא כי כוחות הביטחון או המשטרה אינם נמצאים בסביבה. בהמשך לכך, האחרים פרצו לבתים, אשר סומנו על ידי המבקש כריקים מדיירים, שעה שהמבקש, שירה ושרף היו מתצפתים על האזור. עם סיום הפריצות לבתים, שרף היה זה שאסף את האחרים ואת הפריטים הגנובים ברכב השכור, והסיעם אל עבר קלנדיה שבשטחי יהודה ושומרון. גם בזמן הנסיעה לקלנדיה, המבקש ושירה עסקו ב"פתיחת הציר" עבור שרף והאחרים. לאחר ביצוע מעשי הפריצה והגניבה, המבקש היה מחלק בין כלל המעורבים את הרכוש הגנוב.

 

  1. ביום 05.04.2016, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעשרה אישומים מתוך שלושה עשר האישומים שיוחסו לו בכתב האישום. בית משפט השלום זיכה את המבקש, מחמת הספק, מהאישומים הרביעי; העשירי; והאחד עשר. ביום 27.07.2016, ניתן גזר דינו של בית משפט השלום. בפתח גזר הדין, קבע בית משפט קמא, כי יש לראות את כלל האישומים כאירוע אחד, ולפיכך ייקבע מתחם ענישה אחד, הכולל ריבוי מעשים וריבוי עבירות. בבואו לקבוע את מתחם הענישה ההולם, עמד בית משפט השלום על כך שהמבקש "נטל חלק מהותי בביצוע העבירות והיווה חוליה חשובה ומרכזית לצורך ביצוע עבירות הרכוש: הוא היה המנהיג אשר עמד מאחורי התכנון, הוא שלט על הפעילות כולה וכן שלט בשותפיו כאשר אלה קיבלו את מרותו ופעלו בהתאם להנחייתו ללא עוררין, יכול [המבקש] היה לעוצרה ובלעדיו לא הייתה מתממשת התוכנית". בהמשך, קבע בית משפט השלום, כי על מתחם העונש ההולם בעניינו של המבקש להיות גבוה יותר מהמתחמים שנקבעו בעניינם של שרף, והנאשמים 2 ו-3. זאת, מאחר שנוסף לעבירות הרכוש בהן הורשע המבקש, הוא הורשע גם בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים; הוא היה "ראש החבורה", אשר עמד מאחורי תכנון וביצוע העבירות; והוא הורשע במספר רב יותר של עבירות לעומת הנאשמים 2 ו-3. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי בנסיבות העניין, ותוך התייחסות לחלקו של כל אחד מהנאשמים, מתחם העונש ההולם בגין מכלול העבירות בהן הורשע המבקש, ינוע בין 6.5 ל-13 שנות מאסר בפועל.

 

  1. לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, נתן בית משפט השלום את דעתו לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בית משפט השלום ראה כשיקולים לחומרה את העובדה כי המבקש ביצע את העבירות שעה שהיה אסיר ברישיון; את הנתון לפיו, המבקש לא נרתע מלשוב ולבצע עבירות פליליות חמורות, למרות שריצה בעבר עונשי מאסר בפועל; ואת עברו הפלילי המכביד של המבקש. עוד ציין בית משפט השלום, כי במקרה דנן "יש צורך לתת דגש על הצורך בהגנה על הציבור מפניו, שכן קיים סיכוי גבוה כי הנאשם [המבקש] ישוב לסורו". לפיכך, קבע בית משפט השלום כי יש להעמיד את עונשו של המבקש באמצעו של המתחם. זאת, בשל הצורך בהרתעתו של המבקש; משיקולי הרתעת הרבים; ובשל צורכי ההגנה על הציבור מפניו, מחד גיסא, ומתוך התחשבות בגילו של המבקש; ובנסיבותיו האישיות, מאידך גיסא. בית משפט השלום הבהיר, כי אינו רואה להטיל על המבקש עונש קל יותר בדומה לזה שהושת על שרף, לנוכח העובדה כי האחרון שיתף פעולה עם הרשויות, כבר משלב החקירה והוביל לחשיפת הפרשיה כולה, בעוד שהמבקש הכחיש את המעשים המיוחסים לו, ובנוסף לכך, למבקש עבר פלילי מכביד. בהמשך, ציין בית משפט השלום, כי "אין הצדקה כי ינוכו ימי המעצר בהם היה הנאשם [המבקש] אסיר".

 

  1. לאור האמור, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 9 שנות מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת רכוש מסוג פשע, למשך שנתיים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה על חוק הכניסה לישראל, למשך שנתיים; פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בסך 2,000 ₪, למעט פיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת באישום החמישי.

 

  1. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון כלפי חומרת העונש. במסגרת הערעור נטען, כי בית משפט השלום החמיר עם המבקש יתר על המידה, הן בקביעת מתחם הענישה והן בגזירת עונשו של המבקש. נטען בנוסף, כי שגה בית משפט השלום משיצר פערי ענישה משמעותיים בין עונשו של המבקש לבין עונשם של הנאשמים האחרים, שהיו שותפים לאותו אירוע. ביום 18.06.2017, דחה בית משפט המחוזי את ערעורו של המבקש. בהתייחס לאסמכתאות שהגיש בא כוח המבקש, הבהיר בית המשפט המחוזי, כי בחלק מן המקרים המדובר בעונשים שהוטלו על נאשמים, אשר הודו במיוחס להם וחסכו את ניהול המשפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי "אין להסיק מסקנה ניצחת של פרופורציונאליות 'מתמטית' ביחס למספר העבירות שבוצעו". בהמשך לכך, הטעים בית המשפט המחוזי, כי בענייננו מדובר ב"תכנית עבריינית מאורגנת ושיטתית שבוצעה בחבורה ואשר כללה התפרצויות לדירות מגורים, גניבת רכוש רב, והסעות שוהים בלתי חוקיים בתוך ישראל, כשהמערער [המבקש] לא נטל אחריות על מעשיו. ההשוואה אינה השוואה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ