החלטה
1.לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 15/09/13. כן לפניי תגובת המשיב לבקשה זו.
על פי פסק הדין חויבה המבקשת בתשלום סך של 12,500 ₪ לתובע, בתוספת שכר טרחת עורך דין, והוצאות משפט. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 13/06/13.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לקבל את הבקשה, ולבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.
3.עילת התובענה הינה חוזית–כספית, אי אספקת סחורה בהתאם להזמנה שבוצעה.
4. המבקשת אינה מכחישה כי כתב התביעה נמסר לידיה. עם זאת, לטענתה, התובע ניצל את זמן המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, להגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.
לגופו של עניין, לטענת המבקשת, סיפקה למשיב (התובע) את מלוא הסחורה (דלתות) ללא כל תקלה או בעיה. הדלתות הורכבו אצל המשיב, והוא אף עשה בהן שימוש. כמו כן, לטענתה, הסכום השנוי במחלוקת הינו כמה מאות שקלים, ולא כמה אלפי שקלים כפי שציין התובע.
5. לטענת המשיב, כתב התביעה נמסר לידיה של המבקשת, היא הייתה מודעת להליך המתנהל נגדה, ולא טרחה להגיש כתב הגנה. לטענתו, המשא ומתן בין הצדדים לא התקדם ורק כשהרגיש שהוא עומד בפני "שוקת שבורה", הגיש את תביעתו, ומאוחר יותר הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.
לגופו של עניין טוען המשיב, כי הסחורה לא סופקה לו במלואה. לטענתו, תמוהה בעיניו טענת המשיבה כי המחלוקת הינה על כמה מאות שקלים, שהרי לפי דבריה, היא סיפקה את הסחורה במלואה, שאז אין היא חייבת לו דבר. המשיב טוען, כי פירוק הדלתות שכבר סופקו והורכבו, והחזרתן למשיבה, יגרמו לו נזק כבד המוערך בסך של 20,000 ₪,והרי ברצונו למזער את הנזק ולא להפך. בנוסף, לטענתו, ההזמנה שצורפה על יד המשיבה לבקשת ביטול פסק הדין, עברה שיפוץ וזיוף, קרי, הוספו בפרק ההערות מילים שכלל לא היו שם קודם.
6. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.
כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).
ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.
אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).
אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).
7.יישום ההלכות האמורות על המקרה הנוכחי מביא למסקנה, כי דין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה להתבטל.
המבקשת טוענת כאמור, כי עת קיבלה את כתב התביעה לידיה, היו מצויים הצדדים בתהליך משא ומתן, ועל כן, הניחה כי לא תוגש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. על כן, נראה לכאורה כי אי הגשת כתב הגנה במועד אינה מעידה על זלזול בביהמ"ש דווקא, אלא על ניסיון להגיע לפשרה בין הצדדים. עם זאת, היה על המבקשת לפנות לביהמ"ש, בבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, ולא להתעלם מחובתה להגיש כתב הגנה, לאחר שכתב התביעה הומצא לידיה כדין. על מחדל זה ניתן להתגבר באמצעות פסיקת הוצאות הולמות.
לגופו של עניין, נראה כי בפי המבקשת טענות הגנה הראויות להתברר בפני ביהמ"ש. ראוי כי יינתן למבקשת יומה בביהמ"ש, על מנת שייקבע, אם אמנם סופקה הסחורה במלואה, בהתאם להזמנה, ואם קיים חוסר או אי התאמה – מה שוויים.
8.אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 15/09/13.
אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה, בסך 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום.
על המבקשת להגיש כתב הגנתה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.