אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נ' רשות שדות התעופה בישראל

נ' רשות שדות התעופה בישראל

תאריך פרסום : 16/07/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
53300-06-12
01/07/2012
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
International Lease Finance Corp.
הנתבע:
רשות שדות התעופה בישראל

החלטה

לפניי בקשה למניעת מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית שמסרה המבקשת בידי המשיבה, בסכום של 420 אלף דולר. דרישת המשיבה לבנק הערב למימוש הערבות נמסרה ביום 18.6.12, ובהתאם לכתב הערבות התחייב הבנק לפרוע את הסכום הנדרש בתום 14 ימי עסקים. הבקשה הוגשה רק ביום 28.6.2012, כאשר המועד האחרון לפירעון הוא ביום ג' הקרוב, 3.7.2012. כמבואר להלן, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין הרי שההחלטה, הניתנת מיד בתום הדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים, תהא תמציתית, ודאי יחסית להיקף היריעה הרחבה שפרשו הצדדים, והיא תידרש אך לטענותיהם העיקריות הצריכות לעניין. זאת על מנת להותיר למבקשת שהות עד כמה שניתן לכך שתוכל לעתור באופן אפקטיבי לרשות לערער על החלטתי זו, אם תחליט לפעול בדרך זו.

הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים

המבקשת היא חברה זרה העוסקת בהחכרה של מטוסים שבבעלותה. אחד ממטוסיה (להלן: המטוס) הוחכר לחברה ההונגרית מאלב, אשר הפעילה טיסות תכופות לישראל. בגין כל כניסה לישראל חבה מאלב סכום של כ-2,000 דולר לרשות שדות התעופה, היא המשיבה. סכומים אלה לא נגבו ממאלב משך חודשים ארוכים, וכך נצבר חובה למשיבה כדי כ-420,000 דולר, לטענת המשיבה (להלן: החוב הנטען).

ביום 2.2.12 הגישה מאלב בקשה להסדר חובות בהונגריה, ולאחר מכן נכנסה להליכי פירוק. באותו יום תפסה המשיבה את המטוס, שחנה אותה עת בישראל, מכוח טענתה לזכות עיכבון הנובעת מן החוב. המבקשת, שהמטוס הוא קניינה, פנתה למשיבה בבקשה לשחררו. כיוון ששוויו של המטוס מגיע כדי 30 מיליון דולר, נכונה היתה המבקשת מעשית ליטול על עצמה את פירעון חובות מאלב למשיבה, תוך דרישה ממאלב לשפותה מאוחר יותר – דרישה שברור כי קלוש הסיכוי שתביא להטבת נזקיה של המבקשת בפועל. עם זאת בין הצדדים נתגלע ויכוח, שהתמקד בשאלה מהם חובות מאלב, שבגינם יכולה היתה המשיבה לעכב את המטוס: האם מלוא החוב הנטען של מאלב, כשיטת המשיבה, או שמא חוב בגין כניסה יחידה של המטוס לישראל, קרי: כ-2,000 דולר בלבד.

בתום מגעים בין הצדדים נכרת ביום 1.3.12 הסכם, שעניינו שחרור המטוס. כמובהר בהסכם, שתניותיו מעטות, המשיבה נכונה היתה לשחרר את המטוס ולוותר על זכות העיכבון הנטענת שלה אך ורק כנגד מסירתו בידה של כתב ערבות אוטונומית בגובה מלוא הסכום שבמחלוקת, קרי: 420,000 דולר (כאשר במגעים קודמים עמדה המשיבה על תשלום החוב הנטען במזומן). כן נקבע כי המשיבה תהיה רשאית לדרוש את מימוש הערבות אם בתוך 30 ימים מכריתת ההסכם לא ישולם מלוא החוב הנטען, ולחלופין –הצדדים לא יגיעו להסכמה באשר לגובה החוב הנכון. כתב ערבות כאמור אכן הומצא (נספח 3 לבקשה).

הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לגובה החוב הנכון, לא עד ליום 31.3.2012, ולא עד למועד כתיבת שורות אלה, כאשר הצדדים חלוקים האחד ביחס למידת נמרצותו של האחר בניהול המגעים. בנסיבות אלה הודיעה המשיבה ביום 18.6.2012 לבנק הערב על דרישתה למימוש מלוא סכום הערבות, והעתק ההודעה נשלח במקביל למבקשת. מכאן הבקשה שלפניי, שבאה טרם שהגישה המבקשת תובענה עיקרית.

בבקשתה סוקרת המבקשת בהרחבה את המחלוקת, המשפטית בעיקרה, שיש לה עם המשיבה, בסוגיית קיומה של זכות העיכבון למשיבה והיקפה. בסיום סקירה זו פונה המבקשת לטעמים המצדיקים לשיטתה את עיכוב מימושה של הערבות, אף שאין חולק כי המדובר בערבות אוטונומית שעקרון העצמאות הגלום בה אמור למנוע את עיכוב המימוש. המבקשת גורסת, בתמצית, כי התנהלותה של המשיבה נגועה בחוסר תום לב קיצוני, כיוון שהמשיבה לא הציגה ראיות לביסוס גובה החוב הנטען; היא שוגה בטענתה כי זכות העיכבון שלה חלה על מלוא החוב הנטען; דרישתה היא בלתי חוקית בעליל, חרף היותה רשות ציבורית; וכיוון שהיא ביקשה לרפא באמצעות ההסכם את מחדליה שבאי-גביית חובה של מאלב במשך תקופה ארוכה, בדרך של גלגול הנטל לכתפיה של המבקשת, שחפצה בשחרור המטוס היקר ויהי מה. המבקשת, הערה לכך שמימוש ערבות בנקאית אוטונומית אינו כרוך בהוכחת הפרת התחייבות שבעיסקת היסוד, טוענת כי במקרה דנן כלל אין עיסקת יסוד, כי אם אך ערבות הנועדת להבטיח בטוחה קיימת אחרת – היא זכות העיכבון הנטענת. עוד הטעימה המבקשת בדיון שהתקיים לפניי כי אף שבהסכם מצוין כי למשיבה הזכות לבקש את מימוש הערבות אם בתוך 30 ימים לא הגיעו הצדדים להסכמה על אודות היקף העיכבון, הרי שאין בכך כדי למנוע מן המבקשת את הזכות לעתור למניעת המימוש, ונכון היה כי הצדדים ינהלו הליכים משפטיים לבירור המחלוקת ומיצויה קודם למימוש הערבון. המבקשת אף נכונה לשוב ולהאריך את תוקף הערבות, עד לסיום בירורה של המחלוקת כאמור.

המבקשת טענה אף לאי-התאמה מסוימת בין דרישת הפירעון לבין נוסח כתב הערבות, בכך שלא צוין מפורשות הסכום שהמשיבה עותרת לחילוטו, אף שב"כ המבקשת ציין כי מובן לו שאם תתקבל בקשתו על יסוד נימוק זה ממילא לא יהיה בכך כדי למנוע מן המשיבה לשוב ולדרוש את מימוש הערבות בנוסח קפדני יותר.

בתגובתה דוחה המשיבה את טענות המבקשת. היא מטעימה כי המשיבה פעלה בהתאם לסמכותה בכל הנוגע לגביית החובות, ואין כל פסול בהעלאת הדרישה לסילוק חובה של מאלב – בפני המבקשת. היקף העיכבון, לשיטתה, הוא על מלוא החוב של מאלב. היא מדגישה כי ההסכם בין הצדדים איפשר לה לממש את הערבות ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה בתוך 30 ימים בעניין היקף העיכבון, וכך היא נהגה, משהמבקשת לא העבירה כל הצעה לסיום המחלוקת בין הצדדים משך תקופה הממושכת בהרבה מן החודש שהוקצב לכך. על יסוד האמור טוענת המשיבה, בתמצית, כי היא פעלה בתום לב, בדיוק בהתאם להוראות ההסכם, ולא מתקיימות הנסיבות המיוחדות שיצדיקו עיכוב במימוש הערבות.

המבקשת תולה את פער הזמנים בין הצגת הדרישה למימוש (יום 18.6.2012) להגשת הבקשה (ביום ה' 28.6.2012 בצהריים, כאשר המימוש הוא ביום ג', 3.7.2012) בקושי בהשגת המצהיר מחו"ל כמו גם בנסיבות אישיות הקשורות בו, וכן בצורך בהכנת בקשה ערוכה כדבעי.

בנסיבות העניין הוריתי על קיום דיון היום אחר הצהריים, 1.7.2012. המשיבה הגישה הבוקר את תגובתה, והצדדים טענו בדיון, תוך שהם מוותרים על חקירות המצהירים. עם תום הדיון ניתנת כאמור החלטתי זו, שאת טעמיה אפרט על דרך הקיצור.

דיון והכרעה

כידוע, חשיבותה ותכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית כמכשיר פיננסי בעיסקאות כלכליות מורכבות טמונות בידיעת המוטב כי בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, יוכל הוא לקבל לידיו את כספי הערבות בלא תלות בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד (ראו: רע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993) (להלן: עניין ארז); רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 773, 809; רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004) (להלן: עניין פרירון)).

חרף האמור נקבעו בפסיקה שני חריגים לעקרון עצמאות הערבות, הבאים להגן על נותן הערבות במקרים הראויים לכך: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו: רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ, פ"ד נה(2) 447, 452 והאסמכתאות שם (2001) (להלן: עניין מושקוביץ); עניין פרירון, בעמ' 539). ענייננו בחריג הנסיבות המיוחדות. בעניין זה הוטעם כבר כי קיומה של מחלוקת חוזית אינו תנאי מספיק כדי לחסות בצלו של החריג האמור, שאז ייפגעו כוחה ומעמדה של הערבות הבנקאית האוטונומית (ראו: ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118). מכאן שהבאת ראיות לצדקת נותן הערבות במחלוקת ביחס לעיסקת היסוד – לא תסייע לו (ראו: עניין מושקוביץ). אפילו הוכחת תום לב של המוטב בדרישת הערבות לא די בה. כפי שהבהיר בית המשפט העליון לא אחת, דרוש חוסר תום לב "קיצוני" על מנת שייאמר כי מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות, דוגמת התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (ראו: עניין מושקוביץ, עניין פרירון). מן המקובץ עולה כי היעתרות לבקשה לעיכוב הליכי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית בנימוק של קיום חריג הנסיבות המיוחדות (וכך גם חריג המירמה) תיעשה במשורה (ראו: עניין ארז, עניין פרירון).

אף אחת מטענותיה של המבקשת במקרה דנן אינה משכנעת, ולו בדוחק, כי מתקיים כאן חריג הנסיבות המיוחדות.

נידרש ראשית לטענה כי כלל אין לפנינו עיסקת יסוד, אלא בטוחה אחת (ערבות בנקאית) הבאה להחליף בטוחה אחרת (העיכבון). טענה זו אינה ברורה כל צרכה. קיימת הרי עיסקת יסוד ברורה, והיא זו הגלומה בהסכם המפורש: המטוס ישוחרר כנגד הספקת ערבות בנקאית, הצדדים ינהלו משא ומתן קצר ותחום בזמן, וככל שזה ייכשל – תמומש הערבות, בלא כל סייג ומגבלה.

טענת המבקשת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב קיצוני בעכבה את המטוס ובהסכימה לשחררו רק כנגד חתימת ההסכם והערבות הבנקאית – אף היא נטולת נפקות. הטענה שהמשיבה נהגה בחוסר תום לב בעת כריתת ההסכם (כטענת המבקשת כאן) אין לה ולא כלום עם טענה לחוסר תום לב קיצוני במימוש הערבות, שהיא שהיתה צריכה להיות מועלית ומבוססת בבקשה שלפניי. אעיר עוד כי טענת המבקשת היתה יכולה לבסס אולי עתירה לביטול ההסכם בנימוק כי היה נגוע בכפייה (החזקת המטוס היקר כ"בן ערובה"), ומששוחרר המטוס והכפייה פסקה – מודיעה המבקשת על ביטול ההסכם (ראו: סעיפים 17 ו-20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). אך לא כך פעלה המבקשת, אלא ניהלה מגעים עם המשיבה לעניין יישוב המחלוקת באשר לגובה החוב.

באופן דומה, אין רבותא בטענה (שאיני קובע בה מסמרות לגופה) שהמשיבה חדלה באי-גביית החובות ממאלב, ואז גלגלה באמצעות ההסכם את פירות הבאושים של מחדליה לפתחה של המבקשת. שוב, המדובר בהתנהלות שאינה קשורה בבקשה למימוש הערבות כי אם בנסיבות כריתת ההסכם, שאף לגביה לא העלתה המבקשת טענה ב"זמן אמת" (קרי: מיד לאחר שחרור המטוס).

טענות המבקשת הנוגעות לחוסר הבסיס המשפטי או חוסר החוקיות של דרישת המשיבה לתשלום חובה של מאלב אף הן נעדרות נפקות בהליך שלפניי. טענות אלה נוגעות, בבירור, להכרעה במחלוקת בעניין עיסקת היסוד. נוכח עקרון העצמאות אין להן כל רלבנטיות כאן. אין ספק כי הצדדים יוכלו להמשיך בהתנצחות המשפטית המעניינת על אודות היקפה של זכות העיכבון ודרכי פעולתה של המשיבה, וזאת בגדרי הליכים משפטיים שהמבקשת ודאי תיזום עתה. אולם עד למיצוי ההליכים המשפטיים וקודם לניהולם – ינוחו כספי הערבות בכיסיה של המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ