נתקבלה בקשה לפי פק' ביזיון בית משפט כנגד אם המונעת מפגשים של הילדים עם אביהם בטענה כי הוא מכה אותם

יותר משעוסקים בעלי הדין שבפניי בשיקום חייהם ובשיקום ילדיהם, הם עוסקים במשיכת חבל. מבחינת בעלי הדין, כל העולם הוא מגרש למאבקם האישי והזוגי. כך הם מתנהלים כאשר "על הדרך", מי שמשלם מחירים כבדים ביותר הם ילדיהם הקטינים.

הליך זה הינו אחד מני רבים שננקטים בין בעלי הדין בעניין ילדיהם הקטינים. הצדדים מוכרים ומכירים היטב את כל מערכות הרווחה והסעד, המשטרה, בתי חולים ההוצאה לפועל, בתי המשפט ובתי הדין. הצדדים אף לא מהססים לפנות ולהפעיל את כל הגורמים הללו וכמובן באותה נשימה לבקר אותם על התנהלותם.

הצדדים כה מעמיסים על הרשויות, עד כי החשש הכבד ביותר הוא שמרוב תלונות, פניות, טענות, מי שבאמת נדחק לקרן זווית יהיו אלה הילדים. אשתדל בהחלטתי זו כי הדבר לא יקרה וכן אנסה למצוא דרך שבמסגרתה הצדדים ישלמו בזמן, בכסף ובמשאבים על התנהלותם הקיצונית.

א.        ההליך:

1.         בתובענה זו עותר מר ד.פ.  (להלן: " האב")להטיל על אשתו לשעבר, הגב' מ.פ. (להלן:" האם")את הסנקציות הקבועות בפקודת ביזיון בית המשפט וזאת מן הטעם שהמשיבה מטרפדת לטענתו הסדרי הראיה בינו לבין ילדיו הקטינים ומסיתה אותם כנגדו בניגוד לפסק הדין אשר ניתן בעניין המשמורת והסדרי המפגשים.

2.         האב טוען, כי למן המועד שניתן פסק הדין האם פשוט אינה מסוגלת להשלים עמו ועם קביעותיו ; בין השאר, לא נתקבלה בפסק הדין דרישת האם לחייב את האב לקחת את הילדים שלוש פעמים בשבוע ואף באותה פעם בודדת באמצע השבוע הדבר הוא משעה 17:00 ולא היישר ממסגרות החינוך ועל כן סבור האב שהאם אינה יודעת את נפשה ואינה נותנת לו מנוח. לכן לטענתו של האב היא הגישה ערעור (הגם שהיא "הזוכה" בפסק הדין), לכן החלה להסית הילדים כנגדו ולמנוע מפגשים עמו. כך הוא סבור שהיא חושבת שתכריע את האב לקבל את תכתיביה בעניין הסדרי המפגשים.

3.         האב טוען, כי התנהלותה של האם עולה כדי הפרת סעיף 287 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

4.         האב אמנם לא נחקר בשל התארכות הדיון (כשלוש שעות), ברם דומה כי חלק ניכר מטענותיו לענין אי ביצוע הסדרי המפגשים בינו לבין ילדיו אומת בעדות העו"ס לסדרי דין כך שאין בכך כדי להעלות או להוריד.

5.         זאת ועוד, מדובר באב שלא מחכה לקבל את רשות הדיבור והעדות בבית המשפט וצועק, מדבר ומשמיע דבריו גם ללא שניתנה לו הרשות לעשות כן. די לבית המשפט מהתרשמות זו מהאב במספר דיונים שנערכו בעניינו כדי להבין לא רק למצוקתו אלא גם את אופן התנהלותו שאינו מותאם תמיד.

ב.         רקע עובדתי בקליפת האגוז ותסקיר העו"ס לסדרי דין:

6.         האם והאב נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11.08.03 והתגרשו ביום 22.08.12. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים כולם קטנים וקטינים: ג.פ. ת.ל 07.09.2004 א.פ. ילידת 20.01.06 מ.פ. יליד 27.07.08 (להלן:" הקטינים" או ייקראו לפי שמותיהם הפרטיים).

7.         הצדדים גרושים ופרודים פיזית, אך לא רגשית. שניהם ממשיכים במלחמת ההתשה וההכנעה ההדדית ולשניהם קשיים של ממש להפריד ולהבחין בין צרכי הקטינים לבין צרכיהם שלהם ולבין הסכסוך, כאשר כמובן השבויים והפצועים במלחמה זו הם הילדים, לא פחות מההורים. ההורים בוחרים במלחמה זו. הילדים לא.

8.         בעניינם של הצדדים התקבלו אינספור תסקירים עם המלצות שונות ומגוונות כן מונה פסיכולוג אשר בחן את מסוגלותם ההורית לעומק ולפנים וחוות דעתו נמצאה כמקובלת הן על בית המשפט והן על גורמי הטיפול לרבות העו"ס לסדרי דין.

9.         לאחרונה המצב החמיר והדבר עולה מקצב הגשת הבקשות השונות אשר הוגשו על ידי האב כך ביום 18.02.13,וביום 21.02.13, וכן ביום 5.03.13 והאחרונה ביום 14.03.13. בשל כך התכנסה ועדת תסקירים בראשות עו"ס לסדרי דין מחוזית ובהשתתפות עו"ס לחוק נוער ועו"ס לסדרי דין וההורים כמובן ולתיק בית המשפט אף הוגש דיווח אודות המלצות הוועדה.

10.        אחרון התסקירים נערך ביום 17.03.13 לאחר קיום וועדת תסקירים בשילוב עם וועדה לתכנון טיפול בשל אי קיום הסדרי ראיה והתייחס לטענותיו של האב בעניין טרפוד ומניעת הסדרי הראיה. בשל חשיבות המלצות התסקיר האחרון שערכה העו"ס לסדרי דין, גב'זיויתלנגס שאף הובאה לעדות ונחקרה על תצהירה להלן אצטט המלצותיה במלואן:

" בוועדה סוכם כי ההחלטות מחולקות לתחום הטיפולי ולתחום סדרי הדין"

חברי הועדה הביעו דאגה רבה לעתידם הרגשי של הילדים והעבירו מסר חד משמעי להורים כי באחריות שניהם לדאוג לרגיעה ויציבות בחיי ילדיהם!

1. באחריות  האם כמשמורנית לדאוג  שהילדים יגיעו לאביהם לסדרי הביקורים כפי שנקבע וזאת גם על מנת שיגיעו עמו לטיפול בימי ג'

2. אם סדרי הביקורים לא יתקיימו נפנה לבית המשפט על מנת לבקש להטיל סנקציות כלכליות על האם.