אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נתני נ' בוסקילה ואח'

נתני נ' בוסקילה ואח'

תאריך פרסום : 08/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
34905-04-12
02/08/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
רונן נתני
הנתבע:
1. שמעון פנחס בוסקילה
2. רינה ביטון בוסקילה
3. עו"ד רן אברון ג'אנח
4. עו"ד יוסף אסולין

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

לפניי תביעה לאכיפתה של עסקת מכר שנכרתה לטענת התובע, רונן נתני (להלן: "נתני"), בינו לבין הנתבע 1, שמעון פנחס בוסקילה (להלן: "בוסקילה"). לטענתו של נתני, בוסקילה התחייב למכור לו בנין ברח' מטלון 1 בתל אביב (להלן: "הבנין"), תמורת סך של 4,300,000 ש"ח, במסגרת "עסקת חבילה". על פי אותה עסקת חבילה, נתני היה אמור למכור לבוסקילה את ביתו ברחובות (להלן: "הבית ברחובות"), תמורת סך של 2,700,000 ש"ח. את ההפרש במחירי שני הנכסים, סך של 1,600,000 ש"ח, אמור היה נתני לשלם לבוסקליה. נתני מוסיף וטוען כי לאחר כריתתה של עסקת המכר, נסוג בוסקילה מהתחייבותו, ומכאן התביעה, במסגרתה מבקש נתני לאכוף אך ורק את מכירת הבנין.

בוסקילה מכחיש מכל וכל את טענותיו של נתני. לדידו, הוא הסכים אמנם למכור את הבנין לנתני, בשמה של אימו שהיא בעלת הזכויות בבנין, אלא שהמחיר המוסכם היה 7,000,000 ש"ח ולא 4,300,000 ש"ח. עוד טוען בוסקילה כי נתני הבטיח לו שעסקת החבילה תפחית את מס השבח שיידרש בוסקילה לשלם, במובן זה שבוסקילה יידרש לשלם מס שבח אך ורק בגין ההפרש בין מחירי שני הנכסים, קרי, רק בגין סך של 4,300,000 ש"ח. דא עקא, לאחר מכן ביקש נתני לערוך עסקה למראית עין לפיה מחיר הבנין הינו 4,300,000 ש"ח בלבד, ובמקביל לממן מכיסו את רכישת הבית ברחובות עבור בוסקילה, ובכך להלבין סך של 2,700,000 ש"ח. על רקע זה החליט בוסקילה לסגת מן העסקה. עוד קודם לכן משכו ידם מן העסקה עורכי הדין שהיו אמורים ללוות אותה, הם הנתבעים 3 ו- 4. בוסקילה מוסיף וטוען כי המסמכים שנערכו בינו לבין נתני אינם מהווים חוזה מכר מחייב, משום שנעדרים מהם פרטים מהותיים.

המחלוקות העיקריות בין הצדדים הן אלה: מה היה גובה התמורה שסוכמה בגין הבנין- האם 4,300,000 ש"ח כטענתו של נתני, או שמא 7,000,000 ש"ח כטענתו של בוסקילה; האם בוסקילה יכול היה למכור את הבנין למרות שהוא רשום על שמה של אימו והאם המסמכים שנערכו בין הצדדים מגבשים עסקה במקרקעין. ככל שהשאלה הראשונה תוכרע לטובתו של בוסקילה, מתייתר הצורך לדון בשתי השאלות הנוספות, שכן נתני איננו מעוניין לרכוש את הבנין תמורת סך של 7,000,000 ש"ח אלא מבקש לאכוף רכישה תמורת סך של 4,300,000 ש"ח.

בטרם נכריע בשאלה הראשונה, נקדים רקע עובדתי קצר.

רקע עובדתי

בוסקילה הוא תושב חוץ המבקר מעת לעת בישראל. הבנין היה רשום בעבר על שמו. בשנת 2000 העביר בוסקילה את זכויותיו בבנין על שמה של אימו, ככל הנראה על רקע הליך גירושין של בוסקילה מאשתו. אמו של בוסקילה ייפתה את כוחו לנהוג בבנין מנהג בעלים ואף הצהירה כי הוא יכול לחזור בו בכל עת מהעברת הזכויות על שמה (נספח ו' לתצהירו של נתני).

נתני שוכר חנות בקומת הקרקע של הבניין, בה הוא מפעיל עסק לממכר מוצרי תינוקות.

הנתבע 3, עו"ד רן אברון (להלן: "עו"ד אברון") והנתבע 4, עו"ד יוסף אסולין (להלן: "עו"ד אסולין") הם עורכי דין שהיו מעורבים במשא ומתן שנערך בין נתני לבין בוסקילה, כפי שיפורט להלן.

בין נתני לבין בוסקילה נוהל בחודש מרץ 2012 משא ומתן לרכישת הבניין על ידי נתני. תחילתו של המשא ומתן היתה בפגישה שנערכה ביום 5.3.2012 במשרדו של נתני במושב אחיעזר. לפגישה הצטרף חגי גולדשמידט (להלן: "גולדשמידט"), ידידו דאז של נתני. גולדשמידט הוא מנהלה של עמותת אפרת, הנוהגת לרכוש בגדי ילדים בהיקפים גדולים מהעסק של נתני (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 31-24; עמ' 27 ש' 16-14; עמ' 32 ש' 23-22).

במהלך אותה פגישה סיכמו הצדדים את מחירו של הבנין והועלתה אפשרות לפיה בוסקילה ירכוש את הבית ברחובות, שהוא בבעלותו של נתני. משום כך, מיד לאחר הפגישה במשרדו של נתני, נסעו השלושה אל הבית ברחובות כדי שבוסקילה יוכל לבחון אותו. משם הם המשיכו לפגישה בבית קפה באזור נס ציונה, בה סוכם כי מחירו של הבית ברחובות יהיה 2,700,000 ש"ח. לאחר מכן נקבעה פגישה בו ביום בשעות הערב בביתו של עו"ד אברון כדי שזה יערוך עבור הצדדים את ההסכמים המתאימים. במהלך אותה פגישה שילם נתני לבוסקילה סך של 18,000 ש"ח כמקדמה על חשבון התמורה. כנגד התשלום מסר בוסקילה לנתני אישור לפיו קיבל ממנו סך של 18,000 ₪ "על עסקה בת"א" (נספח ח' לתצהירו של נתני).

עו"ד אברון סירב לערוך זכרון דברים בין הצדדים כבר באותו ערב. לדבריו, הוא סבר כי רב הנסתר על הגלוי בעסקה שגובשה וכי היה מדובר בחוזה פסול הנגוע באי חוקיות. הוא ביקש איפוא שהות, לדבריו, "כדי לבחון את כל הסוגיות המשפטיות העולות מן העסקה", והציע לצדדים להפגש עם עו"ד אסולין, שהינו מומחה לעניני מיסוי מקרקעין. במקביל, חתמו הצדדים על יפויי כח המאפשרים את ביצוע עסקת החבילה והפקידו אותם בידיו הנאמנות של עו"ד אברון.

למחרת, יום 6.3.2012, חזר בו בוסקילה מהסכמתו לרכישת הבית ברחובות, בלחצם של אחיו, עימם התייעץ בקשר לענין. עם זאת, בוסקילה היה מוכן עדיין למכור לנתני את הבנין. ברם, לאחר דין ודברים בין נתני וגולדשמיט מצד אחד, לבין בוסקילה מצד שני, ולאחר שגולדשמידט אמר לבוסקילה כי הוא מחוייב לקיים את העסקה על פי דין תורה (השניים הם שומרי מצוות), הודיע בוסקילה לאברון במכתב כי הוא חוזר בו מבקשתו לסגת מהעסקה (נספח ט1 לתצהירו של נתני).

בהמשך אותו היום, 6.3.2012, חתמו נתני ובוסיקלה במשרדו של עו"ד אסולין על מסמך שכותרתו "הצהרת כוונות", ואשר נכתב בכתב ידו של עו"ד אסולין. במסמך זה נרשם כי בוסקילה מוכר את הבניין לנתני, ונתני מוכר את הבית ברחובות לבוסקילה, וכי ההסכם יועלה על הכתב בהקדם (נספח י' לתצהירו של נתני). המסמך איננו נוקב בגובה התמורה של איזה מבין שני הנכסים.

בשלב זה הודיע עו"ד אברון לבוסקילה כי הוא מושך את ידו מן העסקה משום שהיא נגועה באי חוקיות. סמוך לאחר מכן משך גם בוסקילה את ידו מן העסקה. נתני פנה לעו"ד אברון בדרישה כי יערוך את הסכם המכר, אך זה הודיע לו כי מעולם לא ייצג אותו, כי מי שאמור היה לייצג את נתני הוא עו"ד דרור שוסהיים, וכי עו"ד אברון לא מוכן לייצג אפילו את בוסקילה לבדו בעסקה, משום שהיא נגועה באי חוקיות.

מכאן התביעה שלפניי.

דיון

השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא מהו מחיר הבנין כפי שסוכם בין נתני לבוסקילה- האם 4,300,000 ש"ח כנטען על ידי נתני, או שמא 7,000,000 ש"ח כנטען על ידי בוסקילה.

המסמכים השונים שנערכו בין הצדדים אינם נוקבים בסכום התמורה, עובדה המעוררת תמיהה בפני עצמה, שכן אין זו דרכם של צדדים לעסקת מקרקעין שלא לנקוב בסכום העיסקה במסמכים המתעדים אותה. יחד עם זאת, בפגישות בהן נקבע סכום התמורה, או לפחות הוזכר בעל פה, נכחו צדדים נוספים, והם גודלשמידט, עו"ד אברון ועו"ד אסולין. שלושתם כאחד תומכים בפה מלא בגרסתו של בוסקילה, קרי, שמחירו של הבנין נקבע על סך של 7,000,000 ש"ח. גולדשמידט ועו"ד אברון אף מאשרים את טענתו של בוסקילה, כי במסגרת עסקת החבילה אמור היה בוסקילה לקבל את הבית ברחובות, ששוויו המוסכם נקבע על סך של 2,700,000 ש"ח, וזאת על חשבון התמורה בגין הבנין, ובנוסף, סך מזומן של 4,300,000 ש"ח, המשקף את ההפרש בין שווי הבית ברחובות לבין מחיר הבנין שהינו 7,000,000 ש"ח. משמע, הסכום של 4,300,000 ש"ח איננו מחירו של הבנין, אלא רק ההפרש אותו היה על נתני לשלם לבוסקילה במזומן, בנוסף על העברת הבית ברחובות בשווי של 2,700,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ