אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נתנאלי נ' מדינת ישראל

נתנאלי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/02/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
57369-11-11
02/02/2012
בפני השופט:
אמנון כהן

- נגד -
התובע:
ארז נתנאלי ע"י ב"כ עו"ד ארז בר צבי ועו"ד הילה ולדמן
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שני טביב
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט מ' כדורי), אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות.

בית המשפט קמא פסל את רישיונו של המערער לתקופה של 48 חודשים (בקיזוז חודש פסילה מינהלית), הטיל עליו קנס בסך 4,000 ₪ וכן מאסר על תנאי.

המערער טען, כי בית המשפט לתעבורה לא שקל את מחדלי המשיבה, אשר, לדבריו, גרמו למערער עוול רב "שהוי בהליכים ועוגמת נפש". בנוסף, נטען, כי העונש חריג בחומרתו וסוטה מרף הענישה המקובל בעבירת נהיגה בשכרות וכי בית המשפט לא התחשב במידה מספקת בנסיבותיו האישיות של המערער.

ב"כ המערער פירט באריכות מה, את השתלשלות העניינים בתיק זה. בית המשפט קמא, ביטל לאחר מספר ישיבות את כתב האישום, מאחר שהתביעה לא הגישה תעודת עובד ציבור. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המערערת והחזיר את הדיון לבית המשפט קמא, תוך חיוב המערערת בהוצאות. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

בסופו של יום, לאחר שנשמעו הראיות בבית המשפט לתעבורה, הורשע, כאמור, המערער ומכאן הערעור המופנה כלפי גזר הדין בלבד.

ב"כ המערער טען, כי יש להעניק "הגנה מן הצדק" גם בשלב גזר הדין, לנוכח התנהלותה הלא ראויה של המשיבה ולהקל בעונשו של המערער.

ב"כ המערער הפנה לע"פ 3355/10 פלוני נ' מדינת ישראל מיום 28.12.11 (פורסם במאגרים) ואולם, עיון בפסק הדין של בית המשפט העליון מעלה, כי מדובר בעניין שונה לחלוטין, לאחר שבית המשפט העליון הנ"ל הקל בעונש בעונש, בקובעו, שהייתה הבנה שהמערער באותו עניין לא יועמד לדין בגין חלק מהאירועים.

גם לגופו של עניין, לא מצאתי, כי יש מקום להקל בעונשו של המערערת וזאת בשים לב לחומרת העבירה ובמיוחד לכמות הבלתי רגילה והמוגזמת במיוחד של האלכוהול שנמצאה אצל המערער.

בע"פ 893/11 מדינת ישראל נ' ינון בן חיים, מיום 20.6.11, קיבל בית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל כתב אישום בקובעו, שגם אם דחיית הדיונים הייתה כרוכה באי נוחות "אין לנקוט בצעד כה מרחיק לכת כמו ביטולו של כתב האישום. לא נכון לנהוג כך גם מנקודת ראותו של האינטרס הציבורי, והואיל למשיב מיוחסת התנהגות בעייתית, בלשון המעטה, שאם תוכח בבית המשפט, כי אז נכון יהיה לקבוע, כי נשקפת ממנו סכנה של ממש למשתמשים תמימים בדרך".

דברים אלה יפים אף לענייננו ובחובתה של המערכת לנקוט יד קשה כלפי מי שנוהגים בשכרות, במיוחד ברמה כה גבוהה, ובכך מסכנים את הציבור.

רק לפני ימים אחדים התייחס בית המשפט העליון לצורך בהעלאת רף הענישה בעבירות של נהיגה בשכרות.

וכך קבע בית המשפט העליון בע"פ 2842/10 קלדרון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, ביום 23.1.12):

"אכן בחינת רף הענישה המקובל בעבירות אלו, מעלה, כי העונש שהושת על המערער אינו סוטה במידה ניכרת לקולא או לחומרה. אולם, נוכח חומרת המעשים, תוצאתם הקטלנית והיקפה של התופעה החברתית הפסולה של נהיגה בשכרות, אני סבור כי ראוי שרף הענישה בעבירות של נהיגה בשכרות, אשר הביאו לתוצאות קטלניות, יוחמר, וישקף את ההוקעה הנדרשת להתנהגות זו...על בית המשפט בעת גזירת הדין לבחון את רף הענישה הנוהג, את האינטרס הציבורי הכללי לצד הנסיבות המיוחדות לעושה ומעשה. אך, 'מובן הדבר, שאין בית המשפט כבול לעולם לרף הענישה ההולם, ופשיטא, כי רשאי בית המשפט, שהשעה צריכה לכך, להחמיר ולהעלות את רף הענישה" (ראו: ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו 12.1.11) (ההדגשה שלי א.כ.).

כאמור, המערער אחז בהגה ונהג, כאשר הוא נתון תחת השפעת אלכוהול כבדה ביותר ובדגימה של אוויר נשוף שנלקחה מהמערער, התגלה אלכוהול בריכוז של 1120 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כמות העולה פי 4.6 מהכמות המרבית המותרת!

די לעיין בבדיקת המאפיינים שבוצעה למערער כדי להיווכח עד כמה השפיעה כמות האלכוהול על מצבו של המערער.

במבחן העמידה, התנדנד המערער. במבחן הליכה על קו, לא הצמיד עקב לאגודל, חרג מהקו, טעה בספירת הצעדים, הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על היציבות והלך יותר מהצעדים הנדרשים. במבחן הבאת אצבע לאף התנדנד המערער והחטיא, מפיו נדף ריח אלכוהול חזק מאוד, הוא לא הגיב לעניין, התקשה בהבנת הנאמר ובשמיעת ההוראות שניתנו לו, התנדנד והתקשה לעמוד ובזמן שיצא מן הרכב, נאלץ לאחוז במשקוף כדי לא ליפול.

לא ברור לי כלל, כיצד כפר המערער בעבירה המיוחסת לו ומדוע בחר לנהל הוכחות במקרה כה חד משמעי של נהיגה בשכרות. בסופו של יום, התברר, כי דווקא המערער הוא שבזבז מזמנם של בית המשפט ובחר לנהל הוכחות.

בית המשפט קמא התייחס בגזר דינו לפסיקת בית המשפט העליון ולפסיקת בית משפט זה ואיזן כראוי בין האינטרס הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של המערער (בית המשפט נמנע מלהיעתר לבקשת התביעה וסירב להטיל על המערער גם רכיב של עונש מאסר בפועל).

סוף דבר, העונש שהוטל על המערער הינו ראוי, ואינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ