אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נתי ורן חומרי נ' בועז חי

נתי ורן חומרי נ' בועז חי

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
57940-07
29/11/2009
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
נתי ורן חומרי
הנתבע:
בועז חי
פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר לתשלום יתרת חוב, בסך של 29,209 ₪, בגין חומרי בנייה שרכש הנתבע מאת הנתבעת.

תמצית טענות התובעת

התובעת עוסקת בשיווק חומרי בניין. הנתבע נהג לרכוש ממנה מוצרים. תחילה הייתה ההתקשרות על שם הנתבע ולאחר מכן על שם אחיו, אולם כל ההזמנות, התחייבויות ותעודות משלוח ותשלומים, נערכו בין התובעת ולבין הנתבע. בגין רכישות שביצע הנתבע בחודש יוני 2006, שילם הנתבע באמצעות כרטיס אשראי, ביום 24.7.06. הנתבע חתם על שובר העסקה. העסקה אושרה על ידי חברת האשראי. חרף זאת, לא זוכתה התובעת בסכום העסקה וזאת עקב תקלה טכנית אצל חברת האשראי. התובעת פנתה אל הנתבע בשנית, כדי שיחתום על שובר או יסלק את החוב. לאחר מספר ניסיונות של התובעת ופניה לחברת האשראי ביום 14.3.07, נתבקשה התובעת על ידי חברת האשראי להקליד בשנית את פרטי העסקה והאשראי של הנתבע. באישור מחלקת הביטחון של חברת האשראי אושרה העסקה והכספים הועברו לתובעת. דא עקא, הנתבע פנה אל חברת האשראי וביקש לבטל את העסקה. בקשתו נענתה. פניות חוזרות ונשנות אל הנתבע לתשלום החוב לא נענו.

תמצית טענות הנתבע

הנתבע עובד עם אחיו בעסק משותף בתחום הבנייה. גם הנתבע וגם אחיו מוסמכים לבצע הזמנות. החל מחודש יוני 2006, כל הרכישות היו של העסק ולא אישית של הנתבע. תעודות המשלוח שמתייחסות לחשבונית המרוכזת נשוא התביעה, אינן עולות בקנה אחד עם דרישת התשלום בחשבונית. ביום 24.7.06 שילם הנתבע לתובעת את החוב נשוא התביעה. השובר נחתם על ידי הנתבע והוא מעולם לא התבקש לחתום עליו בשנית. יחד עם זאת, כשבועיים לאחר ביצוע העסקה, פנה בעלי התובעת אל הנתבע והודיע לו כי חברת האשראי לא אישרה משום מה את העסקה וביקש כי הנתבע ידאג לבצע את התשלום. לפיכך, הגיע הנתבע בסמוך לאחר מכן אל מחסני התובעת, כדי לשלם את החוב, אשר אכן שולם במזומן לידיו של בעלי התובעת, מר אנקורי. הנתבע לא קיבל קבלה בגין התשלום הנ"ל. הפעילות העסקית בין העסק ולבין התובעת נמשכה לתוך שנת 2007. הנתבע זוכר מקרה נוסף שבו שילם במזומן לתובעת עבור הפרשי הנחה. סמוך למחצית חודש מרץ 2007, הבחין הנתבע כי חשבונו חויב בסך של 27,485 ₪. הנתבע טוען כי סכום זה נלקח במרמה, לאחר שהחוב כבר שולם במזומן, כאמור לעיל. הנתבע הודיע לחברת האשראי כי לא נתן את הרשאתו לחיוב האמור. הנתבע לא קיבל הסבר מניח את הדעת מהתובעת לגבי חיוב זה. הנתבע טוען כי הפרטים הנחוצים לעסקה נלקחו במרמה. בסופו של דבר, חברת האשראי השיבה לנתבע את הכספים. למרות הטענות הקשות כנגד התובעת, החליט הנתבע שלא לפעול כנגדה. זאת ועוד: לאחר כחצי שנה, פנה בנו של אנקורי לנתבע, וביקש את חידוש הקשר העסקי בין הצדדים, אולם הנתבע דחה את הפניה, עקב חוסר האמון בתובעת.

דיון

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות של מר נתן אנקורי, מנהל ובעליה התובעת וכן של הגב' ריקי המלשטיין, מנהלת החשבונות של התובעת. מטעם הנתבע, הוגש תצהיר הנתבע ותצהירו של מר יוסף פתיתו, בן דודתו של הנתבע, אשר לפי טענה היה עד לביצוע התשלום במזומן על ידי הנתבע. העדים נחקרו לפני. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

נטל ההוכחה

מדובר במקרה מובהק של "הודאה והדחה". הנתבע מודה בחוב, אולם טוען שהחוב שולם. מדובר בטענת פרעתי, שמהווה טענת "הודאה והדחה". ראה ת.א. (ת"א) 11413/08 ישראל יונה נ' שרון יהושע (פורסם בנבו), שם נאמר:

"לאחר שהנתבע לא כפר במחיר שסוכם שישולם לתובע בתמורה לרכב ולא בזכותו של התובע לשיפוי בגין הקנסות, וכל טענתו כי שולם לתובע כל המגיע לו, הרי טענתו היא "פרעתי" וזו "הודאה והדחה", ומשכך נטל ההוכחה לעניין השאלה הראשונה רובץ על הנתבע.

לעניין נטל השכנוע - ההלכה היא, שכאשר טענת ההגנה היא מסוג "הודאה והדחה" נטל הראיה והשכנוע רובץ על כתפיי הנתבע. ראה, למשל, ע"א (חיפה) 4224/99 משה אסאו נ' בנק דיסקונט לישראל, תק-מח 2000(2), 1576, 1579".

הנתבע טוען כי לא מדובר במקרה של "הודאה והדחה". לטענתו, קיימות מחלוקות ביחס לגובה החיובים נשוא החשבונית מחודש יוני, ביחס לשאלה האם החוב היווה מלוא החוב לחודש יוני או רק חלקו וביחס לתם הלב של התובעת בחיוב כפל.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הנתבע ויתר על טענותיו ביחס לסכום החוב (ראה עמ' 7, ש' 8-9). שנית כל, השאלה אם הסכום ששולם היה עבור חלק מהחוב או עבור כולו, אינה נקודת מחלוקת אמיתית, שכן התביעה היא בגין אותו הסכום ששולם בפועל בעסקת האשראי הראשונה ולאחר מכן לפי טענת הנתבע במוזמן, כך שגם אם ישנה מחלוקת, היא לא רלוונטית לתביעה. ממילא נראה על פניו כי מדובר בטעות סופר בניסוח התביעה. סעיף 5 מגדיר את החוב בסכום של 27,485 ₪, כך שהאמור בסעיף 6 שלפיו שולם הסכום הנ"ל בדיוק, לכיסוי חלק מהחוב, אינו הגיוני. התובעת ממילא לא טענה במהלך המשפט כי קיים חוב נוסף של הנתבע כלפי התובעת. לבסוף, שאלת תם הלב בחיוב השני של כרטיס האשראי של הנתבע בחודש מרץ 2007, אינה גורעת מכך שטענת ההגנה של הנתבע כנגד התביעה הנה למעשה כי החוב שולם. נושא תם הלב הנזכר לעיל מועלה בשולי הדברים ולא גורע כאמור מהודאת הנתבע בחוב כאשר טענת ההגנה הנה כאמור טענת פרעתי.

הנה כי כן, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות רובץ על הנתבע.

האם החוב אכן שולם על ידי הנתבע במזומן

לאחר שעיינתי בתיק ושקלתי את חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי שילם במזומן את החוב.

ממצא עובדתי עיקרי שיש בו לדעתי כדי לקעקע את גרסת הנתבע, קשור למועד הנטען שבו פנתה כביכול התובעת אל הנתבע בטרוניה על כך שהיא לא זוכתה בסכום השובר, למרות שנחתם על ידי הנתבע. הנתבע טוען כי מועד זה חל כשבועיים לאחר ביצוע העסקה (ס' 10 לתצהירו). התובעת טוענת כי לא ייתכן הדבר. לטענתה, הדיווח של חברת האשראי בגין עסקאות חודש יולי 2006, לא הגיע אל התובעת לפני חודש וחצי לאחר תם החודש הרלוונטי (ראה סעיף 13.3 לתצהירו של מר אנקורי). שואלת התובעת, כיצד, אם כן, פנתה היא עוד קודם לכן אל הנתבע בטרוניה?

בטיעון זה של התובעת יש ממש. מדו"ח עסקאות חודש יולי 2006, שצורף לתצהירו של אנקורי (נספח ה'), ניתן להיווכח כי רק ביום 31.8.06 הודפס הדו"ח. ברור הדבר, אפוא, כי דו"ח זה לא הגיע אל התובעת לפני מועד זה, שהנו מאוחר למועד שבו לפי טענת הנתבע פנתה אליו התובעת בטרוניה (יום 7.8.06 לערך). מאחר ואין מחלוקת כי הנתבע חתם במו ידיו על השובר בגין העסקה ביום 24.7.06, יש להניח כי לא הייתה לתובעת כל סיבה לחשוד כי התשלום לא יבוצע בפועל. נוכח כל האמור לעיל ומאחר ולא הונחה לפני כל ראיה שתסביר כיצד נודע לתובעת לפני קבלת הדו"ח כי התשלום לא יכובד, יש לראות את גרסת הנתבע כבלתי מתקבלת על הדעת.

זאת ועוד: הנתבע לא הביא אסמכתא כלשהי לביצוע התשלום במזומן. לא קבלה ולא אישור אחר בכתב. מנהל התובעת ומנהלת החשבונות העידו לפני. עדותם לגבי הניהול המסודר של הנהלת החשבונות אצל התובעת, הייתה אמינה עליי. לא מצאתי בעדותם סתירות ממשיות בעניין זה. התרשמתי כי התובעת מנהלת הנהלת חשבונות סדורה. אין זה סביר בעיני כי ישולם סכום במזומן והתובעת לא תמציא קבלה על כך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ