אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נקש נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

נקש נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3521-06-10
28/11/2013
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
משה נקש
הנתבע:
ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1. זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן חוק פלת"ד). התובע נפצע בתאונה ביום 14.10.09. אין חולק על חבות הנתבעת, אך הצדדים חלוקים בהערכת הנזק.

2. פרופ' תום הלל התמנה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדיה. בחוות דעתו הסביר, שהתובע נפגע במנגנון של "צליפת שוט" שמיד בעקבותיה התלונן על כאבים בצוואר ובגב התחתון. הוא טופל בפיזיוטרפיה ובהמשך דיווח על כאבים בצוואר ובכתף השמאלית, דיווח שנמשך עוד תקופה ארוכה אחרי התאונה, אלא שבדיקות אורתופדיות לא הראו סימנים חבלתיים. כשנבדק ע"י המומחה כעשרים חודשים אחרי התאונה התלונן התובע על כאבים בכתפיים ובצוואר ועל קושי בסיבובו. המומחה התרשם משיתוף פעולה מלא של התובע בבדיקה, אך לא מצא הגבלה בתנועות הצוואר. התובע התלונן על כאבים בצוואר בסוף התנועות והמומחה מצא רגישות במישוש הצוואר מאחור. לבסוף, העריך המומחה את נכותו הקבועה של התובע עקב החבלה הצווארית ב – 5%. בהעדר ממצא פתולוגי בבדיקת הכתפיים לא קבע בגינן נכות. עוד העריך לתובע אי כושר מוחלט במשך 17 ימים (עפ"י אישורי מחלה שיקבל התובע) ואח"כ נכות זמנית בשיעור 50% למשך שנה.

3. שני הצדדים שלחו לפרופ' הלל שאלות הבהרה. המומחה הבהיר לתובע, שהנזק בכתף ימין שלו הופיע חצי שנה אחרי התאונה ואינו קשור אליה. המומחה הבהיר לנתבעת, שאין לממצאיו כל קשר למיגרנות ולכאבי ראש שמהם סבל התובע עוד לפני התאונה. עוד הסביר המומחה, שקביעת הנכות נעשתה על ידו בהתאמה לפי סעיף 37(5)א בתקנות הביטוח הלאומי המעניק נכות בגין הגבלות בתנועה, שכן בשלב הכרוני של הפרעות בשל פגיעה במנגנון צליפת שוט לעיתים אין הגבלה בתנועות הצוואר. הצדדים לא זימנו את המומחה לעדות ולא מצאתי סיבה שלא לקבל את הערכתו.

4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית קצר. הוא סיפר על מהלך חייו בעקבות התאונה. התובע, יליד 12.8.73 סיים לימודי תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות בשנת 2007 ולאחר זמן עבר לעבוד בחברת "נס מט"ח" כמנהל כספים. התאונה שבה נפגע היתה בדרך מביתו למקום העבודה ולכן הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה. בתקופת המחלה שילם לו המעסיק את שכרו ולא נגרמו לו הפסדי השתכרות. כפי שהצהיר התובע, חצי השנה הראשונה שאחרי התאונה היתה התקופה הקשה ביותר. הוא סבל מכאבים שהפריעו לו מאוד בתפקוד בעבוד ובבית. כחודש וחצי אחרי התאונה נולדה בתו של התובע ואשתו ובני משפחה שונים נרתמו לסייע לבני הזוג שכן הוא התקשה מאוד לתפקד. התובע הצהיר שכחצי שנה אחרי התאונה פחות הכאבים והוא חזר לתפקוד סביר, אלא שלטענתו הוא זקוק להפוגות ממושכות במהלך העבודה מול המחשב והן פוגעות בריכוזו ומנתקות את חוט המחשבה.

5. לתובע בעיות רקע רפואיות שונות. לא מצאתי שיש להן השלכה כלשהי על הערכת כושר עבודתו בעקבות התאונה הוא סבל מהן לפניה ותפקד כפי שתפקד יחד עמן וכך כנראה גם יעשה בעתיד. התובע מעריך את הפסדיו לפי שכר גבוה שהשתכר בעת שנפצע ב"נס מט"ח". הנתבעת ערכה את חישוביה לפי בסיס שכר נמוך בהרבה, שאותו חילצה מאותם תלושי שכר. במהלך עדותו של התובע התברר שלפני חודשים אחדים הוא פוטר מקום עבודתו. לדבריו נומק הדבר בכך שאינו מצליח לעמוד במשימותיו כבעבר. לטענת הנתבעת לא ניתן לייחס את הפיטורין לתאונה ואכן, טענתה סבירה: התובע עבד ב"נס מט"ח" משנת 2007, נפצע בשנת 2009, ופוטר בשנת 2013. לוח זמנים זה אינו נראה כמתיישב עם הטענה שהפיטורין נובעים מירידה בתפקוד שנבעה דווקא מהפציעה. בעת שעבד התובע כסמנכ"ל כספים ב"נס מט"ח" (חברה עם מחזור של כמאה מיליון ₪ בשנה ו– 120 עובדים). הוא נהנה מהכנסות נאות, אך בלתי יציבות, שכן בהכנסתו היה רכיב (לעתים גדול מאוד) של בונוס, הנגזר מהרווחיות החברה. קשה למצוא עבודה חלופית דומה. התובע מצא עבודה בחברה אחרת, קטנה יותר והוא משתכר שם שכר ברוטו 18,000₪ וכן נזקף לו שווי שימוש של מכונית. ככל שאכן מדובר בירידה בשכר, לא ניתן לייחס אותה לתאונה ולפציעה בה.

6. כעולה מסעיף 10 לתצהירו, לא נגרמו לתובע הפסדי הכנסה בימי העדרותו עקב הפציעה. בשנה שאחרי התאונה, שבמהלכם סבל נכות זמנית בשיעור 50% הוא המשיך בעבודה ב"נס מט"ח" וקיבל שם את שכרו כסדרו. רק בתחילת שנה זו עזב התובע את עבודתו בחברה זו – והוא עובד בחברה אחרת. מכך עולה שלא נגרמו לו כל הפסדי הכנסה בעבר. מכיוון שכך, אף אין לנכות מהפיצוי שיפסק לו, דמי פגיעה שקיבל מהמל"ל ונועדו לפצותו בגין הכנסות שאבדו לו בימים שבהם נעדר מעבודתו.

7. את הפסדיו בעתיד מעריך התובע כמכפלה מהוונת של אחוזי נכותו בשכרו למשך תוחלת תעסוקתו עד גיל 70. על חישוב זה מוסיף התובע גם הפסדי פנסיה יחסיים. נראה שדרך חישוב זה אינה מציאותית כלל. לתובע נותרה כיום נכות קטנה יחסית. המומחה מטעם בית-המשפט האמין לו שהוא סובל מכאבים. עיון בחוו"ד המומחה מצביע על כך שלא מדובר בכאבים קשים בלתי פוסקים, אלא בכאבים המופיעים "בסוף תנועת, סיבוב הצוואר ובמישוש. סביר שהדבר משפיע במידה כלשהי על כושר השתכרותו, אך לא ניתן לקשור לכאבים את פיטוריו (ארבע שנים אחרי התאונה) או לירידה קונקרטית כלשהי בהכנסתו. לא זה המקרה שבו ניתן להניח שהנכות הרפואית שקולה לנכות התפקודית, כטענת התובע. להפך: ודאי שאין זהות כזאת, שהרי אם במהלך ארבע השנים שאחרי התאונה לא איבד התובע משכרו, ברור שההנחה שבעתיד תהיה ירידה של 5% בשכרו בשל התאונה היא פיקציה שאין לה אחיזה במציאות.

8. עד כה לא גרמה התאונה לתובע הפסד שכר כלשהו. יש לו נכות בשיעור קטן למדי, אשר יתכן שבשלב כלשהו במהלך השנים הרבות שנותרו לו לעבוד, תשפיע באופן כלשהו על כושר עבודתו. הניסיון לחשב את ההפסד שיגרם לו באופן מדוייק נראה מופרך לחלוטין ודומה שבנסיבות אלה, ראוי לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי הכולל גם את רכיב הפסדי הפנסיה הנגזרים מהסיכון שהכנסתו תפגע בעתיד. בשים לב לרמת השכר של התובע ולהשכלתו, לתוחלת חיי העבודה שלו ולשעור נכותו, מוערך הפסד הכנסתו בעתיד בסך גלובאלי של 80,000₪.

9. התובע הצהיר שהוא מוציא מדי חודש כ– 50₪ על משככי כאבים. עוד טען שהוציא במרוצת הזמן סכומים שונים בגין טיפולי רפואה משלימה. הוא צירף קבלות בודדות. לכאורה, זכאי התובע לקבל מהמל"ל החזר על הוצאות אלה, או על חלקן, שכן תאונתו הוכרה כתאונת עבודה והנתבעת סבורה שזו חלק מחובתו להקטין את הנזק. נראה שהתובע לא ניסה לקבל החזר כזה. בא-כוחו סבור שמדובר בטורח גדול הנדרש כדי לקבל השבתם של סכומי כסף קטנים, ואכן כך הוא – מדובר בטורח רב וגם הסכומים יחסית קטנים. סביר שלא תמיד מעשי לממש לגביהם את זכות ההשבה מהמל"ל. משככי כאבים נרכשים ממילא ללא מרשם וקשה לראות כיצד יקבל התובע את השבת ערכם, כאשר קשה מאוד להבחין בין תרופות שנרכשות לשימושו לתרופות הנרכשות לשימוש שאר בני המשפחה. מכיוון שאין סיבה לפקפק בכאבי התובע, נפסק לו פיצוי בראש נזק זה בסך 5,000₪.

10. התובע טוען שנזקק לעזרת צד ג' אינטנסיבית, בעיקר מאשתו. בהתחשב בכך שהמומחה קבע לו 50% נכות זמנית במשך שנה שבמהלכה שב התובע לעבודתו וגם נולדה בתו הטענה סבירה. עם זאת, אין ראיה לעלות כספית ממשית שגרמה עזרה זו לאשת התובע. כך, גם התובע התקשה להעיד על העדרויות שלה מעבודתה בשל עזרה זו. לאור זאת לא נפסק לתובע בגין ראש נזק זה כל פיצוי.

11. לפי כללי החישוב הנוהגים עפ"י חוק פלת"ד נפסק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 12,000₪.

12. התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע 97,000₪, שכ"ט עו"ד בסך 14,880₪ ואת האגרה ששילם.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ