אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נעים נ' רשם המקרקעין חיפה ואח'

נעים נ' רשם המקרקעין חיפה ואח'

תאריך פרסום : 28/10/2013 | גרסת הדפסה
בע"ק
בית משפט השלום עכו
44002-02-13
20/10/2013
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
עינאד נעים
הנתבע:
1. מדינת ישראל - רשם המקרקעין מחוז צפון
2. 4. מדינת ישראל - משרד הביטחון
3. 3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( הבקשה נמחקה )
4. 2. הראל גמל והשתלמות ( הבקשה נדחתה )

החלטה

בקשה כנגד המשיבים 1 ו- 2 לאישור עיקול.

מבוא

המבקש הינו התובע בתיק ת.א. 24451-12-12, ומר חוסני בן רזמק נעים הינו הנתבע שם ( להלן- "הנתבע" ). במסגרת התביעה שם נתן בית המשפט, בהחלטה מיום 16/12/12, צו עיקול זמני ברישום בלבד, על הזכויות במקרקעין, על כלי רכב ו/או כספים שבידי המחזיקים, שהינם המשיבים 1 ו- 2 בבקשה כאן. בית המשפט הורה עוד כי על המחזיקים להשיב לצו העיקול תוך 10 ימים מיום המצאת הצו לידיהם. ב"כ המבקש המציא את צו העיקול הזמני למשיב 1 וזה השיב, בהודעה בכתב מיום 26/12/12, כי צו העיקול לא נרשם בספרי רשם המקרקעין מאחר ולנתבע אין זכויות במקרקעין. המשיב 2 לא השיב כלל לצו העיקול לעיל.

בפניי עתה בקשה כנגד המשיבים 1 ו- 2 לאישור עיקול.

טיעוני הצדדים

לטענת המבקש, המשיבים הינם "מחזיקים" לפי הדין, ומשסירב המשיב 1 לרשום את העיקול על הזכויות במקרקעין, ומשלא השיב המשיב 2 לצו העיקול, יש לאשר את העיקול. לטענתו, בית המשפט, עת נתן את צו העיקול הזמני, היה ער לעובדה כי הצו לא הוטל על זכויות הנתבע, מר חוסני נעים, במקרקעין, אלא שהצו הוטל על הזכויות במקרקעין, ולכן, המשיב 1 פעל בחוסר סמכות ובחריגה מצו שיפוטי, והיה עליו לרשום את העיקול, בהיותו "מחזיק", כאמור. המבקש אינו חולק על טענת המשיבים כי הבקשה לאישור עיקול הוגשה בחלוף 15 ימים מהמועד הקובע להגשת בקשה מסוג זה, ומבקש הוא עתה להורות על הארכת מועד הגשתה, עד למועד הגשתה בפועל.

ב"כ המשיבים טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף משהוגשה אך ביום 21/1/13, בחלוף המועד הקבוע בתקנות, דבר המביא לתוצאה כי צו העיקול בטל, לפי סעיף 380 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועוד, דין הבקשה להידחות על הסף מאחר ומשיב 1 אינו "מחזיק", לצורך צו עיקול זמני או קבוע, ולכן, לא ניתן להגיש נגדו בקשה לאישור עיקול, אלא שעל המבקש לנקוט בהליך מתאים אחר לביטול החלטת משיב 1 לא לרשום את צו העיקול. עוד נטען כי הבעלים הרשום במקרקעין הינו מר גומעה רמזק ולא הנתבע, מר חוסני רמזק, ויש בכך כדי להביא לדחיית הבקשה כאן. כמו כן, מלבד משכורתו של הנתבע אין בחזקת משיב 2 נכסים אחרים המגיעים לזה ( ראה סעיף 2 להודעה משלימה מטעם המשיבים ), והרי לפי החלטת בית המשפט, במסגרתה ניתן צו העיקול, צו זה לא יחול על משכורת.

דיון והכרעה

בהחלטה למתן צו העיקול הזמני קבע בית המשפט כי:

" לפיכך, ניתן בזה צו עיקול זמני, ברישום בלבד, על הזכויות

במקרקעין, על כלי רכב ועל זכויות ו/או כספים שבידי המחזיקים

המפורטים בבקשה.

העיקול מוגבל לסכום של 300,000 ₪

העיקול לא יחול על משכורת ".

לפי סעיף 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק. סעיף 376 לתקנות מורה כי, ניתן צו עיקול זמני על נכסי המשיב שברשות מחזיק, יודיע בית המשפט למחזיק כי עליו להשיב בכתב, בתוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי המשיב נמצאים בידיו והאם בדעתו לבקש ביטול צו העיקול. לפי הוראת סעיף 377 לתקנות, לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב נמצאים בידיו, או שהתנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שקבע בית המשפט, יהא המבקש רשאי, תוך 15 ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או מתום המועד הנ"ל, להגיש בקשה לאישור העיקול, ודינה של זו כדין כתב תביעה, ודינו של המחזיק כדין נתבע.

כלל האמור מוביל למסקנה כי בקשה לאישור עיקול, המוגשת לפי סעיף 378, מוגשת כנגד מי שהוגדר כ- "מחזיק" בנכסי המשיב, ואשר התנגד לאישור העיקול, לא הודה כי הוא מחזיק בנכס או שלא השיב כלל להודעת בית המשפט בדבר הטלת העיקול הזמני. מכאן הצורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים, האם המשיב 1 הינו "מחזיק", לצורך ההוראות הרלבנטיות לצו עיקול זמני, כאמור. " מחזיק " הוגדר בהוראת סעיף 360 לתקנות, שם נקבע כי:

" מחזיק אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, אשר ברשותו

מצויים נכסים שלגביהם נתבקש או ניתן סעד זמני ".

בהיצמד להגדרה הנ"ל יש לקבוע כי, המשיב 1 אינו "מחזיק", לצורך ההליכים לסעד זמני, שכן, אין לומר כי המקרקעין, לגביהם נתבקש או ניתן צו עיקול זמני או סעד זמני אחר, נמצאים ברשותו של המשיב 1, רשם המקרקעין. המשיב 1 הינו רשות ציבורית, שתפקידה לתעד בכתובים את המצב הקנייני במקרקעין, בכל זמן נתון, את העסקאות שנכרתו לעניין המקרקעין הרלבנטיים, את זכויותיהם השונות של הצדדים במקרקעין, לרבות זכות הבעלות, החכירה, השימוש ואחרות, ואת השעבודים, העקולים או כל סעד אחר שהוטל על המקרקעין, ואשר מונעים את העברת הזכויות, כולן או חלקן, במקרקעין אלה, לצד שלישי. כך, שהמשיב 1 אינו בעל שליטה במקרקעין, במובן זה שהוא, באופן עצמאי וללא תלות בצד אחר, יוכל לשנות את מצב הזכויות במקרקעין, אלא שהוא רשות ציבורית שהוקמה לפי דין שתפקידה להניח לעיון הציבור תיעוד בכתב באשר למצב הקנייני של המקרקעין וכל שינוי שיחול במצב זכויות הקניין במקרקעין אלה, על מנת לאפשר מימוש זכויותיהם השונות של הצדדים בעלי זיקה למקרקעין אלה. המלומד א. גורן, בספרו " סוגיות בסדר דין אזרחי ", מהדורה מעודכנת, תשס"ט – 2009, בעמוד 558, מציין כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ