אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נסר אלדין נ' א.י.ס טרייד אין ישראל ושות' בע"מ ואח'

נסר אלדין נ' א.י.ס טרייד אין ישראל ושות' בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
47061-01-12
10/06/2013
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
סאמיה נסר אלדין
הנתבע:
1. א.י.ס טרייד אין ישראל ושות' בע"מ
2. א.י.ס טרייד אין ישראל בע"מ
3. משה בן חמו
4. יעקב עמאיל
5. אברהם מורנו

פסק-דין

פסק דין

תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב רכישת רכב מהנתבעות 1 ו- 2 בשלהי שנת 2010.

התביעה הוגשה כנגד שתי החברות (הנתבעות 1 ו- 2) שהיו במועדים הרלבנטים לתביעה, הבעלים של מגרש למכירת רכבים ממנו נרכש רכב התובעת, כנגד הנתבע 3 (משה בן חמו) שהיה הבעלים של 100% ממניותיה של הנתבעת 2, וכן כנגד הנתבע 4 (יעקב עמיאל – להלן: "עמיאל") שלטענת התובעת, שימש כמנהל הנתבעות ונכח עת נכרת הסכם המכר עם התובעת. 

התביעה הוגשה אף כנגד הנתבע 5 (אברהם מורנו – להלן: "מורנו"), שלטענת התובעת התרשל במילוי תפקידו עת בדק את הרכב לפני מועד הרכישה.

הנתבעים 1 עד 3 לא התייצבו לדיונים חרף קבלת הזימונים בידיהם כדין.

טענות התובעת לקנוניה, תרמית, מרמה, הונאה בשיתוף פעולה בין הנתבע 5 לבין יתר הנתבעים, עדיף אם לא היו נטענות. התובעת לא טרחה להביא ולו בדל ראיה אחת להוכחת הטענות. טענותיה הועלו באופן כללי, ללא כל פירוט, ללא כל הבחנה בין המעשים המיוחסים לכל אחד מהנתבעים וללא כל הפרדה ביניהם, הגם שעל פני הדברים ברי שלא ניתן להתייחס לכלל הנתבעים כגוף אחד. הימנעות התובעת מפירוט המעשים המיוחסים לכל נתבע ונתבע, והימנעותה מההפרדה בין הנתבעים, אומרת דרשני.

לא זו אף זו: טענות התובעת בכל הנוגע לקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעות 1 ו- 2 לבין עמיאל, לא הוכחו כלל וכלל ואף נטענו כלאחר יד ונותרו בגדר השערה וסיפור מעשיה בלבד. ודוק: תנאי הסף המינימאלי לצורך הכניסה לדלת אמותיה של הדוקטרינה לא הוכח. זאת, שכן לא עלה בידי התובעת להוכיח כי עמיאל היה בעל מניות במי משתי החברות.

התובעת הוסיפה וטענה כי עמיאל שימש כמנהל בחברות. טענה זו, אף היא לא יצאה מגדר ההשערה. עמיאל העיד, כי במועדים הרלבנטיים לתביעה עבד כשכיר בחברה, במשרה חלקית בלבד ובתור סוכן מכירות ולא מנהל. מנהל החברות היה אלי כהן, שמשום מה התובעת בחרה שלא להגיש את התביעה כנגדו (ראו: עמ' 19 לפרוטוקול שורות 19-24). עדותו של עמיאל לא נסתרה כלל וכלל על ידי התובעת.

משסילקנו מדרכנו את הטענות הנ"ל, להלן אתמקד בבסיס הטענות הרלבנטיות לצורכי ההכרעה.

התובעת טוענת כי במועד רכישת הרכב הנתבעים 1 עד 4 הציגוהו בפניה כרכב שגמע 45,500 ק"מ בלבד וכרכב שהיה בבעלות פרטית. כשבפועל, הרכב גמע 145,000 ק"מ והיה בבעלות קיבוץ. מידע זה התגלה לתובעת במהלך חודש ינואר 2011, עת הכניסה התובעת את רכבה למוסך לאחר שנדלקה בו נורה צהובה שהתריעה על תקלה ברכב.

התובעת טוענת, כי שווי הרכב במצבו הנתון עמד על סך 50,320 ₪. לצורך כך, התובעת הגישה חוות דעת של שמאי מטעמה. אך, התובעת שילמה לנתבעות תמורת הרכב סך של 76,000 ₪ (7,000 ₪ + 17,000 ₪ -שווי הרכב שהוחלף בעסקה- ביום 29.11.10, וסך של 52,000 ₪ ביום 1.12.10.

אין חולק, כי ערב רכישת הרכב מד האוץ ברכב עמד על 45,500 ק"מ. מספר זה אף הופיע בטופס בדיקת הרכב במכון הבדיקה בדק ליין 2005 של מורנו. ברם, ברישיון הרכב (ראו: נספח 7 לכתב התביעה) נרשם כי הרכב עשה 145,585 ק"מ נכון ליום 27.1.10 (עשרה חודשים לפני הרכישה), ואין חולק כי זהו מספר הקילומטרים האמיתי שהרכב עשה נכון למועד הרכישה.

מכאן, ברי כי התובעת זכאית לקבל בחזרה את ההפרש בין שווי הרכב בהינתן מס' הקילומטרים שהוצג לה ושהופיע במד האוץ ברכב ביום הרכישה, לבין שווי הרכב בהינתן מס' הקילומטרים האמיתי. פער זה, וכעולה מחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת, ושלא נסתרה על ידי מי מהנתבעים, עומד על סך של 5,180 ₪ נכון ליום הרכישה.

זאת ועוד, ברישיון הרכב צוין, כי הרכב היה בבעלות "רשיד דור" (ראו: מוצג ת/3). פשיטא, על פי רישום זה לא ניתן לדעת שמא מדובר ברכב החכר שהיה בבעלותו של קיבוץ. אף נהפוך הוא; הדעת נותנת דווקא שמדובר ברכב בבעלות פרטית. בפועל, אין חולק כי הרכב היה בבעלותו של קיבוץ נערן.

מכאן, ובהינתן העובדה כי מדובר ברכב שהיה בבעלותו של קיבוץ ולא בבעלות פרטית, פשיטא שיש להשיב לתובעת את שווי ההפחתה מערך הרכב המתחייבת בעקבות נתון זה. על פי חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת, חוות דעת שלא נסתרה על ידי מי מהנתבעים, סכום ההפחתה בגין רכיב זה עמד על סך 18,500 ₪ נכון למועד הרכישה.

אין חולק, כי הנתבעים 1 עד 3 הם אלה האחראים להשבת הסכומים הנ"ל לתובעת.

האם התובעת הוכיחה את מעורבותו האישית של עמיאל בעסקה? והאם הצליחה התובעת להוכיח כי עמיאל הציג בפניה את מצגי השווא הנ"ל לגבי מצב הרכב?

דומה, שאף בהקשר זה התובעת כשלה בלהוכיח את מעורבותו האישית של עמיאל בעסקה ובהצגת הרכב לעיניה בטרם כריתת העסקה. ודוק: כתב האחריות שניתן עבור הרכב נכתב בידי עמיאל (ראו: עדותו של עמיאל בעמ' 20 לפרוטוקול, שורות 3-10) ברם, כתב היד שבזיכרון הדברים אינו דומה כליל לכתב היד שבכתב האחריות. עמיאל העיד, כי התובעת ניהלה את המו"מ מול אלי כהן שערך את זיכרון הדברים, ואילו תפקידו של עמיאל עצמו התמצה בכך שערך את כתב האחריות לפי דרישת אלי כהן. עדותו זו של עמיאל, יצרה עלי רושם אמין. עדותו של עמיאל נתמכת במסמכים בכתב המלמדים על השוני בזהויות עורכי המסמכים. זיכרון הדברים לא נערך בידי עמיאל. כך, שברי שהתובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה בדבר מעורבותו של עמיאל בעסקה ובדבר הצגת הרכב לעיניה בטרם הרכישה.

האם קיימת לתובעת עילת תביעה כנגד מורנו?

לטענת התובעת, מורנו היה אמור לאבחן את הטעות במספר הקילומטרים המופיע על מד האוץ, לנוכח העובדה שבבדיקתו איבחן בעיה בסרן קדמי (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול שורות 17-20). טענה זו לא הוכחה כדבעי על ידי התובעת, ואף נסתרה על ידי השמאי מטעמה שהעיד כי: "מבדיקת המנוע לא ניתן לדעת אם הוא עשה 45 או 145 או 190 כי הוא נמצא עדיין בגבול של הסטייה המינימאלית שלו לגבי הבלאי של המנוע. אי אפשר היה לדעת אם הרכב עשה 45 אלף או יותר על סמך בדיקת המנוע שנעשתה במכון.... היה אולי בצורה זניחה צריך להדליק נורה אדומה כבעל מקצוע ולהעלות שאלות ... ולכן אני לא התמקדתי במורנו מאחר והוא זניח בכל הסיפור הזה, ..., אין לי ספק שהוא לא מעורב בביצוע של הפעולה הזו .... זה מאוד על הגבול. אני לא יכול לומר שהוא התנהל בצורה לא מקצועית" (ראו: עמ' 16 לפרוטוקול שורות 11-20 ושורת 24-29. ראו גם: עמ' 18 לפרוטוקול שורות 23-25 ועמ' 19 לפרוטוקול שורות 1-3). לא זו אף זו: השמאי מטעם התובעת טיהר את מורנו מכל רבב גם בנושא חובותיו ויכולותיו של מכון הבדיקה לזהות את סוג הבעלות הקודמת ברכב. אליבא השמאי מטע התובעת, מכון הבדיקה "בודק רק את המצב של הרכב. הוא לא נכנס לזה בכלל. זה תנאי בסיס שבעל מגרש חייב לגלות אותם" (ראו: עמ' 18 לפרוטוקול שורות 7-10). 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ