נמארנה נ' מויסייב ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתשלום תכוף.

1.המבקש, יליד 1964, נפגע מתאונת דרכים שארעה ביום 14.10.2013, עת היה הולך רגל. כעולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, לאחר התאונה המבקש הובהל לבית חולים בנהריה, שם אושפז מיום התאונה ועד ליום 22.12.2013. בסיכום האשפוז צוין כי המבקש נפגע בגפיו התחתונות ונגרמו לו שברים מרוסקים בשתי הרגליים, טופל בין היתר על ידי שחזור פתוח, קיבוע על ידי פלטה וברגים, שתל עצם ושחזור סגור. בסיכום האשפוז מבית החולים צוין כי המבקש עצמאי באכילה ובשתייה, עצמאי במקלחת- כשהדבר בישיבה, בהלבשה – עצמאי במיטה בלבד, צריך השגחה בשירותים וכי הוא מתהלך בעזרת קביים.

2.אין מחלוקת כי לפני התאונה המבקש לא עבד וקיבל קצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי. בבקשה, טוען המבקש להוצאות נסיעה בסכום של 21,200 ₪, הוצאות סיעוד בסכום של 20,000 ₪, הוצאות למחיה בסכום של 6,000 ₪ והוצאות רפואיות בסכום של 2,000 ₪. בתשובה בכתב, הדגיש ב"כ המשיבים כי המבקש לא עבד עובר לתאונה, חי מקבצת נכות כללית אשר מכסה את הוצאותיו, וההוצאות להן הוא טוען מופרכות. הצדדים הוסיפו טיעונים בדיון שהתקיים בפניי.

3.אין חולק כי המבקש לא עבד לפני התאונה וחי מקצבת נכות כללית. מכאן, שהדיון מתמקד בשאלת ההוצאות המוגברות שהיו למבקש כתוצא מהתאונה. שאלה זו תוכרע על בסיס ההוצאות בפועל שהוציא המבקש בשים לב למטרת התשלום התכוף, ולרף ההוכחה הנדרש בשלב זה. ראו בין היתר: רע"א 1271/12 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונים (8.4.2012).

4.הוצאות הנסיעה: אין ספק כי פגיעתו של המבקש חמורה. נגרמו לו שברים מרוסקים. לכל הפחות, בתקופה הסמוכה לשחרורו מבית החולים סבל מקשיי ניידות שהצריכו הוצאות מוגברות בגין נסיעות, במיוחד לקבלת טיפולים רפואיים. סיכום האשפוז מציין קושי בניידות, שם נאמר בין היתר "מתהלך בעזרת זוג קביים קנדיים ובהשגחת אדם נוסף. שימוש במדרגות: עולה ויורד בעזרת קב ומעקה ובהשגחת אדם נוסף". מצב זה אינו מאפשר שימוש בתחבורה ציבורית, והדברים אמורים במיוחד לגבי התקופה שלאחר שחרור המבקש מבית חולים. אין לקבל טענת ב"כ המשיבים כי המבקש יכול היה להשתמש בתחבורה הציבורית.

לבקשה צורפו שתי חשבוניות בגין הוצאות נסיעה ממקום מגורי המבקש לנהריה בסכום כולל של 21,240 ₪. ב"כ המשיבים טען כי המסמכים להוכחת הנסיעות מעלים ספקות, ייתכן ונושא ההוצאות דרוש ליבון עובדתי, אולם יש לזכור כי מצויים אנו בגדרי בקשה לתשלום תכוף, הקביעה היא לכאורית, ומכל מקום שאלת גובה ההוצאות תיבחן בתיק העיקרי. אשר להוצאות למרכז מ.א.מ.ץ, אמנם לבקשה צורף מכתב של המרכז הנ"ל המזכיר את הצורך בנסיעה כדי לקבל את הטיפול, ברם, לא הובאו ראיות לגבי תשלום הוצאות לשם נסיעה למרכז, או ראיות לנסיעה בפועל למרכז האמור.

5.הוצאות רפואיות: לבקשה צורפו קבלות בגין הוצאות רפואיות וקבלה בגין העברה באמבולנס. אין ספק כי הוצאות מוגברות אלה נגרמו עקב התאונה, והוצאתם הוכחה. המדובר בהוצאות בסכום כולל של 1480 ₪.

6.הוצאות דיור זמני: המבקש טוען כי בעקבות מגבלותיו אינו יכול להגיע לביתו מרובה המדרגות, ועל כן הוא שכר דירה בקומת קרקע בעלות של 2000 ₪. אין בידי לפסוק תשלום תכוף בגין רכיב זה. לא השתכנעתי כי המבקש שכר דירה. הוצאה זו כלל לא הוכחה, לא צורף הסכם שכירות (ובעניין זה אין להסתפק במסמך שצורף לבקשה). כמו כן, לא צורפו נתונים לגבי מקום מגורי המבקש, והאפשרויות החלופיות מלבד שכירת דירה חלופית

7.הוצאות סיעוד: אין בידי לפסוק תשלום תכוף בגין הוצאות סיעוד, משלא הובאו ראיות כדי להוכיח הוצאות אלה. אין לקבל את הטיעון בעלמא לפיו בתו של המבקש נאלצה להתפטר ממקום עבודתה כדי לסעוד את אביה.

8.ב"כ המשיבים טען כי לא התקבל אצלו וס"ר ולכן לא יכול היה לבדוק נתונים כגון; האם המבקש קיבל גמלת שירותים מיוחדים. בשל כך ביקש ב"כ המשיבים לדחות את הדיון. אין בידי לקבל עתירתו של ב"כ המשיבים. ראשית, הכלל הוא כי יש לתת החלטה בבקשה לתשלום תכוף באופן מיידי (ראו תקנה 9 לתקנות), בשים לב למטרת התשלום התכוף. שנית, מבלי להיכנס לדיון אם צירוף וס"ר הוא תנאי לקיום דיון בבקשה לתשלום תכוף, הנתונים והמסמכים שבפניי מאפשרים מתן החלטה, מה גם שלא נפסק רכיב שלגמלת שירותים מיוחדים יכולה להיות השפעה על פסיקתו.

9.סוף דבר, הוכח בפניי כי למבקש נגרמו הוצאות כתוצאה מהתאונה בסכום של 22,720 ₪. אני מחייב אפוא, את המשיבים לשלם למבקש סך של 22,720 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.