ניאו- רם בעמ נ' ויסטה ואח'

החלטה

בפניי בקשה מיום 14.7.11 לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן ביום 1.8.10.

המבקשים טוענים כי מצבה הכלכלי של המבקשת 2 בכי רע וכי חיובה בתשלום סכום פסק הדין יגרום לה להרס כלכלי. המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים, בין היתר, לאור ראיות חדשות שאותרו על ידה. כמו כן, לטענתם, "קיימת סכנה כי המשיבה (חברה בע"מ) לא תוכל/תרצה להשיב את הכספים שייגבו עד לערעור, אם תפסיד בערעור". מנגד, לדבריה, לא ייגרם למשיבה כל נזק אם תמתין חודשים ספורים עד להכרעה בערעור.

המשיבה, בתגובתה, טענה כי טענות המבקשים טובות להליכי ההוצל"פ וכי לא הראו, ולו בדל, של ראיה שיש בה כדי להצביע על כך שמצב המשיבה קשה ויכול להכביד על השבת כספים, היה ויתקבל הערעור. המשיבה ציינה כי מצבה "איתן".

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. תקנות 467 ו-468 מאפשרות לבית-משפט שנתן את פסק הדין או לבית-משפט שלערעור לצוות על עיכוב הביצוע.

כלומר, הכלל הוא כי מי שזכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו ולכן, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, צריך לשכנע בדבר קיומו של נימוק המצדיק לעכב את ביצועו של פסק הדין.

(ראה ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נגד ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

"הלכה היא, כי בבקשה כגון זו יבחן בית-משפט שניים אלו: האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87 [2], בעמ' 715; ב"ש 216/89 [3], בעמ' 174). כמו בן ישקול בית-משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרות לתקנם (ב"ש 396/86 [4], בעמ' 136; ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) [5], בעמ' 531). כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) [5] הנ"ל; ב"ש 633/89 (ע"א 515/82) [6], בעמ' 681).

.6בתביעה כספית חשיבות רבה נודעת לשאלה, אם יוכל המערער להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 810), שאם לא כן, לא יוכל המערער להשיב את הגלגל אחורנית. כאשר יש צורך במימוש נכסים לצורך ביצוע פסק-דין, עלול לכאורה להיווצר מצב בלתי הפיך."

(בשא 3158/91‏ פלאטו שרון ואח'‏‎ ‎נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון ואח'‏, פ''ד מה(5) 499)

מן הכלל אל הפרט.

שני עניינים מרכזיים עלי לבחון כעת, הראשון, מידת סיכויי הצלחת הערעור. השני, מה מידת היכולת להשיב המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בערעור וברקע, מאזן הנזקים והנוחות במקרה של קבלת בקשה זו או דחייתה.

אשר לסיכויי הערעור, קשה לקבוע, בשלב זה, את סיכויי הערעור, הגם שלטעמי, הם אינם גבוהים בין היתר, גם בשים לב לנימוקי פסק הדין המתבססים על התרשמות מן המבקשת 2 ועל אי-הבאתם של עדים. כך או כך, אין בעניין זה כדי להכריע את גורלה של בקשה זו, אשר בבחינתה, יש לשים דגש על העובדה כי המדובר בפסק דין אשר הטיל על המבקשים חיוב כספי.

פסק דין כספי אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נגד שובל (נ.ר.ב) ואח', פ"ד נו(4) 178 ; ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה ואח',פ"ד נח(2) 301). ככלל, פסק דין כספי, מטיבו, הוא בדרך כלל הפיך, שהרי ניתן תמיד לחייב את הצד שזכה להשיב את כספי זכייתו אם יהפוך בית המשפט שלערעור את ההכרעה.

המבקשים הסתפקו בהעלאת טענה רפה בדבר ה"סכנה" כי המשיבה לא תרצה או לא תוכל להשיב את הכספים, אולם לא הובאה כל ראיה אודות כך ולטענת המשיבה, בתגובתה, מצבה "איתן". וודאי שבכך לא עמדו המבקשים בנטל להוכיח קושי אמיתי או סכנה מוחשית לכך שהמשיבה לא תוכל להשיב את סכום פסק הדין. אין די בהעלאת השערות שונות אשר ליכולת המשיבה להשיב את כספי פסק הדין במקרה בו יתקבל הערעור, כדי עמוד בנטל הנדרש.

כאמור, לאור התרשמותי מסיכויי ערעור אשר אינם גבוהים במיוחד, אך עוד יותר לאור העובדה שלא הוצג כל טעם אמיתי לחשש כי המשיבה תתקשה / לא תוכל להשיב את כספי הזכיה אם יתקבל הערעור, ומאחר שלטעמי, חרף הקשיים הכספיים המתוארים אצל המבקשת, אזי מנגד, קיימת זכותה של המשיבה לקבל את כספי פסק הדין אשר נפסקו לטובתה כבר לפני שנה ואשר עד היום, עד אשר פתחה המשיבה בהליכי הוצל"פ, לא זכתה לראות את הכספים, לאור כל אלה, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת המבקשים, ומשכך, דין הבקשה להידחות.

אחר ששקלתי את העניין, החלטתי שלא לחייב בהוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"א, 28 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: