מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' מעידי בן מוחמד(עציר)

הכרעת דין

אני מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו. נוכח הודיית הנאשם בכתב האישום המתוקן, אני מרשיעו בביצוע העובדות המנויות בו, וכפועל יוצא בשתי עבירות של סיוע לסחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא + 31 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

החלטה

אני פוסק לעד תביעה 6 בכתב האישום המתוקן הוצאות לפי התקנות.

העד משוחרר.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

חברתי התייחס לפן הראייתי שזה השיקול המהותי לתיק הזה, כל התיק הזה כפי שחברתי ציינה מבוסס על חקירת תקשורת שלפחות בשלב המעצר עד תום ההליכים לא הספיק ובית המשפט אמר את דברו. מצד שני הראייה קיימת, של מכשיר ברזל שמודה שהחזיק בו. מידת הסיכון והסיכוי שאנחנו בסוף אמרנו לוקחים אחריות ומסיימים את התיק. באותה נשימה כשיש את השיחות שיצאו ממכשירו של הנאשם בידיעתו אך לא על ידו, היו עוד שיחות שניות אחרי זה עם מכשיר אורנג' אחר. אנחנו יכולנו להיבנות על הספק מענין זה, על אף זאת לקחנו אחריות לחלק במה שנעשה לא מקלים ראש, מדובר בבחור שלאחר שנים ארוכות של נישואין נולדה לו ילדה בעת שהוא במעצר. האיש חולה אפילפסיה בית המשפט ראה זאת בדיונים קודמים שיצא כמה פעמים כתוצאה מהתקפים.

עברו איננו מכביד , לקח אחריות חסך יש 27 עדים שרק עד אחד העיד והתיק אם היה מתנהל היה צריך עוד 5 ישיבות. נחסך זמן שיפוטי יקר, ההסדר מבלי להקל ראש ביחס לחלקו שבסך הכל ידע שמישהו לקח את הטלפון והתקשר האיזונים עולים על ההרתעה ועל הגמול ולכן אבקש לכבד את ההסדר.

אבקש שבית המשפט יורה בגזר הדין לרשויות הכלא לתת לנאשם את הטיפול לו הוא זקוק בקשר למחלת האפילפסיה למעט הזריקות. המשפחה מוכנה לממן את הטיפול אם יש קושי בשב"ס.

הנאשם בדברו האחרון:

אין לי מה לומר.

ב"כ הנאשם:

נבקש כי הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים מיום שחרורו.

ב"כ המאשימה:

אני מסכימים לתשלומים ומבקשת שיהיו מהיום.

גזר דין

לאחר שמיעת חלק קטן מראיות התביעה, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן והורשע על פי הודייתו. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, היו מר ג'סאן חאג' יחיא (להלן:"ג'סאן") ומר אחמד שייח יוסף (להלן:"אחמד") בעלים של עסקים בעיר טייבה. בעת הרלוונטית לכתב האישום פנה אחר שזהותו אינה ידועה לנאשם וביקש את מכשיר הטלפון שלו על מנת להשתמש בו לסחיטת המתלוננים.

ביום 31.10.08 בשעה 02:40 לפנות בוקר נזרק לעבר חצר ביתו של ג'סאן מטען צינור שהתפוצץ בה. כתוצאה מהפיצוץ נפער חוץ ברצפת הבית ונגרמו נזקים לקירות. בסמוך לאחר מכן בוצעו מספר ניסיונות ממכשיר הטלפון של הנאשם ובידיעתו על מנת ליצור קשר טלפוני עם ג'סאן. לבסוף ביום 1.11.08 נערכה שיחה ממכשיר הטלפון של הנאשם ובידיעתו אל ג'סאן, בה איים הדובר על ג'סאן שאם לא יכין לו סך של 100,000 ₪ הוא יזרוק לביתו טיל לאו. ביום 7.11.08 לפנות בוקר נזרק מטען חבלה לעבר חנותו של ג'סאן ונגרם לה נזק. ביום 19.11.08 לפנות בוקר נזרק מטען נוסף לעבר חנותו של ג'סאן ונגרם לה נזק ומספר שעות לאחר מכן נערכה שיחת טלפון נוספת ממכשיר הטלפון של הנאשם ובידיעתו בה העלה הדובר את סכום הסחיטה ל 150,000 ₪. ג'סאן ביקש לדעת כיצד יוכל לשלם לדובר וזה השיב לו כי יתחיל להכין את הכסף והוא יתקשר אליו כעבור מספר ימים.