מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' בן עזרא

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות לרבות מומחים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה של ממש.

2. בשעת חשיכה, עלה הנאשם משולי כביש 42 לכביש והחל בפניית פרסה.

באותו זמן התקרב לעברו רכב אסוזו ובגלל פתאומיות פנייתו של הנאשם פגע רכב האסוזו בדופן השמאלית- אחורית של רכב הנאשם והדף את רכב הנאשם שנעצר בתעלה בצידו השמאלי של הכביש. כתוצאה מהתאונה נהרגה נוסעת שישבה במושב האחורי של רכב הנאשם והנאשם ואשתו שישבה על ידו נחבלו חבלות של ממש.

3. התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר ממושך, פסילה ממושכת ומאסר על תנאי לאור תוצאותיה הקשות של התאונה ומדיניות הענישה הראויה.

ההגנה בקשה להקל בעונשו של הנאשם ולהטיל עליו עבודות לתועלת הציבור בהיקף נרחב ופסילה מתונה.

4. במסגרת הטעונים לעונש, העידו אחיו של הנאשם, שהוא בעלה של המנוחה רינה בן עזרא ז"ל שנהרגה בתאונה.

מר שמוניס שמעון, שהנאשם היה כפוף לו בעבודתו כהנדסאי חשמל בצה"ל. כמו כן, המציא הנאשם מסמכים המעידים כי לרגל עבודתו, במתקנים ביטחוניים, יש לו אישור כניסה למתקנים אלה, ואשור זה מתחדש מדי שנה, לאחר שהנאשם מלא שאלון אשר כולל מידע על הרשעה פלילית, כולל הרשעה בגין עבירת תעבורה שגרמה לנזקי גוף.

5. מהנתונים שהומצאו לי על הנאשם, מצטייר הנאשם כאדם נורמטיבי הגון ונדיב. הוא תמך כלכלית במנוחה ובעלה בטרם קרות התאונה, והתאונה הייתה מבחינתו אסון, לא רק לו אלא למשפחה כולה.

הנאשם הביע חרטה וצער על התאונה ותוצאותיה וצער זה מתורגם גם בשפת המעשה בקשרים ההדוקים שהוא מקיים עם בני משפחת המנוחה.

לנאשם אין הרשעות קודמות בפלילים.

גיליון הרשעות קודמות בתעבורה מראה, כי לחובת הנאשם הנוהג משנת 81' 24 הרשעות קודמות. משנת 93' כל הרשעותיו הינן מסוג ב.מ., האחרונה מ-04', וזו תאונת דרכים ראשונה בה הינו מעורב.

גיליון ההרשעות הקודמות גם מראה, כי הנאשם מרבה בנסיבות בכל רחבי הארץ.

6. אין ספק, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הנאשם, ואי תשומת לבו לתנועה שבכביש בטרם בצע את פניית הפרסה. אולם יש לציין, כי התאונה לא ארעה תוך כדי בצוע עבירת תעבורה וכל אשמתו של הנאשם היא בנהיגה ללא ערנות מספקת וחוסר תשומת לב למתרחש בכביש.

הווי אומר, כי התאונה לא נגרמה תוך זלזול מופגן בחוקי התעבורה, אלא כתוצאה מהיסח הדעת וחוסר זהירות רגעית.

מאידך גיסא, אותו הסח דעת הוא שגרם לתוצאה החמורה והמצערת של התאונה שבה הורשע הנאשם.

7. ייעודה של מדיניות הענישה היא למנוע תאונות, בין היתר אם הן נגרמות תוך כדי ביצוע העבירה ובין אם הן נגרמות כתוצאה מחוסר ערנות ואי נקיטת אמצעי זהירות ראויים. הנוהג ברכב חייב להתרכז בנהיגתו ולשמור על ערנות כל זמן שרכבו בתנועה.

הפסיקה קובעת, כי במקרה של גרימת מוות כתוצאה מתאונה, העונש המינימלי הוא מאסר למשך 6 חודשים כקבוע בסעיף 64 לפקודת התעבורה.

העונש המינימלי נקבע על פי מבחן התוצאה של התאונה ולא על פי מידת הרשלנות של הנהג. הוא נועד לאותת לנהגים כי אם כתוצאה מנהיגתם נגרם מותו של אדם, כי אז יענשו בעונש המינימלי שהמחוקק קבע כקו תחתון.

לא מצאתי נסיבות מיוחדות לטובת הנאשם המצדיקות סטייה מהעונש המינימלי שהמחוקק קבע. עם זאת, מצאתי לנכון לבחון אפשרות כי הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות.