מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' אגבריה

גזר דין

1.הנאשם אמין אגברייה, הורשע בהתאם להכרעת דין מיום 7.9.09 בעבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 לחוק, שימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

2.פרק העובדות בכתב האישום מתייחס למועדים עובר ליוני 2001, כאשר הנאשם ביקש מהמתלוננת עימה היה בקשרי ידידות, מספר שיקים המשוכים מחשבון הבנק שלה על מנת לשלם לחומרי בניין ובתמורה התחייב להפקיד בחשבונה מזומן (להלן: ההסדר).

במשך תקופה קצרה התנהל ההסדר בין הצדדים עד ליום 19.6.01 שאז כאשר הנאשם שהה בדירת המתלוננת וביקש להמשיך בהסדר והיא סרבה, גנב מארנקה פנקס שיקים ובו 25 שיקים, זייף אותם והשתמש בהם לצרכיו.

3.בשלב הטיעונים לעונש עתרה המדינה למאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסכום ששילמה.

ב"כ המאשימה התמקדה בחומרת העבירות שבוצעו על רקע מעילה באמון, במספר הזדמנויות ובסכום נכבד.

הוצג גליון רישום קודם האוחז הרשעות בעבירות של אלימות, איומים, סחיטה באיומים, עבירות רכוש ועבירות גניבה ומרמה.

4.ב"כ הנאשם בדיעה כי אין בעובדה שהנאשם ביקש לנהל את התיק כדי לעמוד לחובתו והתייחס למערכת היחסים בינו לבין המתלוננת אשר לטעמו יש בהתנהגותה אשם תורם.

כמו כן ציין את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ואת העובדה כי ההרשעה האחרונה של הנאשם היא משנת 2002.

כמו כן ציין הסנגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת העובדה כי מדובר בעבירה כלכלית בעיקרה. הנאשם עצמו ביקש סליחה (ראה עמ' 59 לפרוטוקול ישיבת יום

15.9.09).

5.בטרם מתן גזר הדין, נקבעה תזכורת במעמד הצדדים על מנת שיוצגו ראיות לעניין הכספים אותם שילמה המתלוננת לטענתה וכן נתבקשה חוות דעת ממונה על עבודות שירות.

ב"כ המאשימה הציגה באמצעות המתלוננת קבלות וחשבוניות, אישור על סגירת תיק הוצל"פ וטענה כי חרף סכום המרמה הגבוה כמפורט בכתב האישום, שילמה המתלוננת בסופו של יום סך של 38,500 ₪.

ב"כ הנאשם הסתייג מחלק מן המסמכים שהוגשו בטענה כי אין בהם ראיה לביצוע התשלום כנטען והדגיש כי מדובר בהליך שמקומו בתחום האזרחי.

6.אין חולק כי בטיב העבירות, אופן ביצוען על רקע מערכת היחסים בין הצדדים, קיים פן כלכלי אזרחי ומטיעוני הצדדים אף עולה כי נפתחו הליכים משפטיים בנדון.

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מן ההיבט הפלילי בבסיס כתב האישום והעבירות בהן הורשע הנאשם.

במסגרת הענישה האינדיוידואלית ובשים לב לפסיקה שהוצגה מטעם המאשימה, יש לבחון כל תיק ונסיבותיו.

לא נעלמה מעיניי העובדה כי קיים רף ענישה המתייחס למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אף שיש לאבחן את אותם המקרים בהם מדובר בנושא משרה ו/או גניבה ממעביד.

7.בתום שמיעת מכלול הטיעונים והראיות לעונש, שוכנעתי כי בנסיבות העושה והמעשה, גילו של הנאשם ונסיבותיו האישיות, מערכת היחסים עם המתלוננת, העובדה כי אין בעברו בשני העשורים האחרונים עבירות מן הסוג שהורשע בהן, חלוף הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות, ההליכים האזרחיים, יש בכל אלה שיקולים לקולא.

בנסיבות, במידתיות הראויה ובאיזון שיקולי הענישה – מצאתי שלא להחמיר עם הנאשם כפי שראוי היה ולהסתפק בעונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות כמפורט בחוות דעת הממונה, מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע ופיצוי למתלוננת.