החלטה
1.כנגד הנאשמים הוגש לבית משפט זה, כתב אישום אשר כלל במקורו 2 אישומים בגין עבירות שעניינן אי העברה במועד של מס שנוכה (3 עבירות) וכן אי הגשת דו"ח במועד. בהמשך תוקן כתב האישום כך שיוחסו לנאשמים 6 עבירות שעניינן אי העברה במועד של מס שנוכה. בנוסף יוחסו בכתב האישום המתוקן לנאשם מס' 2 בלבד, 2 עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד וכן עבירה של אי קיום דרישה הכלולה בהודעה שניתנה ע"פ הפקודה.
2.בדיון אשר התקיים בפניי כב' הנשיא (כתוארו דאז) כתילי, ביום 26.12.07, הוקרא כתב האישום לנאשמים והם הודו בעובדותיו. על יסוד הודאת הנאשמים, הורשעו הנאשמים בעבירות כדלקמן:
אישום ראשון:
אי העברה במועד של מס שנוכה – 6 עבירות לפי סעיפים 219 + 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").
אישום שני (מיוחס לנאשם 2 בלבד):
אי הגשת דו"ח במועד – 2 עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.
אישום שלישי (מיוחס לנאשם 2 בלבד):
אי קיום דרישה הכלולה בהודעה שניתנה ע"פ הפקודה – עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודת מס הכנסה.
3.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשמת מס' 1 הנה חברה אשר עיקר עיסוקה הינו בעבודות בניה.
4.עוד עולה, כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היה הנאשם מס' 2 מנהל ופקיד אחראי אצל הנאשמת מס' 1. עוד עולה, כי הנאשמת מס' 1 באמצעות הנאשם מס' 2 העסיקה עובדים.
5.כן עולה, כי הנאשמים היו חייבים בהתאם לפקודת מס הכנסה לשלם לפקיד השומה, עד ה-15 בכל חודש את המיסים שניכו במקור מהמשכורות ששולמו בחודש הקודם לעובדים שהעסיקה הנאשמת 1, כקבוע בתקנות שהותקנו מכוח הפקודה. עוד עולה, כי הנאשמים, בלי הצדק סביר לא העבירו לפקיד השומה במועד, על פי הפקודה והתקנות שמכוחה, את המיסים שניכו מהמשכורות ששולמו לעובדים בהתאם לפירוט בסעיף 5 לעובדות כתב האישום.
6.מעובדות האישום השני עולה, כי בשנות המס הרלוונטיות לאישום זה, היה הנאשם 2 תושב ישראל, אשר מלאו לו 18 שנים והוא "בעל השליטה" בחברה, כמשמעותו בפקודת מס הכנסה. עוד עולה, כי הנאשם היה חייב למסור דו"ח על הכנסותיו בכל שנת מס במועד הקבוע בפקודה.
7. עוד עולה, כי הנאשם, בלי סיבה מספקת, לא הגיש במועד את הדו"ח לשנת המס 2004 ו-2005.
8.בנוסף עולה במסגרת עובדות האישום השלישי, כי בהודעה בכתב מיום 2.11.05, נדרש הנאשם מס' 2 ע"י פקיד שומה להגיש תוך 120 יום דו"ח על הונו ונכסיו נכון ליום 31.12.04. הנאשם, בלי סיבה מספקת, לא קיים את הדרישה הכלולה בהודעה ולא הגיש במועד את הדו"ח שנדרש להגיש.
9.ביום 2.2.09 הורה בית המשפט (כב' הנשיא כתוארו אז) על הגשת חוו"ד הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם 2. בפני מונחות 2 חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות אשר הוגשו בעניינו של הנאשם 2. האחת נושאת תאריך 9.3.2009 והאחרת נושאת תאריך 11.5.2009.
10.במסגרת חוו"ד מיום 9.3.09 קבע הממונה על עבודות השירות כי הנאשם נדון מכוח תיק אחר למאסר בפועל בן 6 חודשים שעניינו עבירות מע"מ. הממונה ציין כי הוא טרם קיבל את החלטת בית המשפט בתיק האחר אך הנאשם טען בפניו כי התקבלה החלטה ולפיה הוא יתחיל בריצוי 6 חודשי מאסר בפועל על דרך עבודות שירות ביום 17.5.2009. עוד צויין בחוות הדעת, כי בנסיבות אלו ולאור העובדה שהנאשם עומד להתחיל לרצות עונש מאסר בפועל בעבודות שירות בחודש מאי, אין הממונה יכול ליתן חוות דעת חיובית בעניינו של הנאשם כאן. חוות הדעת תיבחן בסמוך לסיום ריצוי התקופה הראשונה ובהסתמך על תפקודו של הנאשם בתיק האחר.
11.ביום 11.5.09 ניתנה חוות דעת נוספת אשר במסגרתה חזר הממונה על חוות הדעת הקודמת. עוד ציין, כי בינתיים התקבלה הודעת על נשיאת מאסר בעבודות שירות החל מיום 17.5.2009, בתיק האחר. מאחר והנאשם עומד להתחיל בריצוי עונש המאסר בפועל בעבודות שירות כאמור, לא יכול היה הממונה ליתן חוות דעת חיובית בעניינו כעת. עוד צויין, כי חוות הדעת בתיק זה תינתן בסמוך לסיום ריצוי התקופה הראשונה ובהסתמך על תפקודו בתיק זה.
12.במסגרת טיעוניה לעונש (אשר נשמעו ביום 14.11.10), עתרה המאשימה למצות את הדין עם הנאשם מס' 2 ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל, קנס גבוה ומרתיע ומאסר מותנה. כן עתרה להטיל על הנאשמת מס' 1, אשר אינה חברה פעילה, קנס לשיקול דעת בית המשפט. במסגרת טיעוניו לעונש, עתר ב"כ הנאשמים, כי בית המשפט יימנע מלמצות את הדין עם הנאשם 2, וכי ישית עליו עונש מאסר הצופה פני העתיד, וקנס בשיעור נמוך, לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם 2.
13.נוכח עמדתה העונשית של המאשימה, כמפורט לעיל, ובזיקה למתווה בו התקיימו ההליכים עד עתה בתיק זה, מקום בו הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם 2, הרי שסבורני כי ראוי להמשיך ולמצות את ההליך בעניינו של הנאשם 2 במתווה זה.