מ.י. ענף תנועה ת"א נ' קאופמן

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 21.1.09, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 44 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 1.5.11 נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה עורכת הדו"ח, בתיה דדון והוגש הדו"ח.

ע"פ גרסת המאשימה, הנאשם נהג בקטנוע בתל אביב, ברחוב דיזינגוף, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו לצומת עם רחוב גורדון, נצפה על ידי העדה כשאינו מציית לתמרור ב- 44 המוצב בכיוון נסיעתו ופונה שמאלה לרחוב גורדון.הנאשם נעצר על ידי העדה ברחוב גורדון 46, מקום עמידתה עת הבחינה בעבירה.

מפי הנאשם נרשם :" אין תגובה, בוקר טוב".

על פי גרסת הנאשם, הוא הגיע לצומת תוך חציית רחוב דיזינגוף ממערב למזרח וחנה את הקטנוע בצד הצפוני של רחוב גורדון, פינת דיזינגוף, בסמוך לבית קפה "ארומה" המצוי במקום.

לאחר שחידש נסיעתו, עקף רכב שחנה לפניו ואז הורתה לו העדה לעצור.

לדבריו, לא מצא טעם להגיב אחרת, לאחר שהבין כי העדה מתעתדת לרשום לו את הדו"ח, למרות הכחשתו כי עבר עבירה.

הנאשם הגיש מטעמו תמונות של הצומת ומקום עמידת השוטרת.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום

וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום: מיקום התמרור, כיוון נסיעת הנאשם, מקום עמידתה, שמירה על קשר עין רצוף עם הרכב העבריין עד לעצירתו.

עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

הנאשם נמנע מלהביא לעדות את אשתו, שלדבריו, הייתה עמו במהלך האירוע. הימנעות זו, מהווה חיזוק לראיות התביעה, שכן לא ברור מאלו טעמים נמנע הנאשם מלהעיד את אשתו בתמיכה לגרסתו.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה של אי ציות לתמרור ב- 44, כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"א , 1 יוני 2011, במעמד הצדדים