מ.י. ענף תנועה ת"א נ' חיימוב

בפני

כב' סגן הנשיאה ישראל ויטלסון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 18.6.06 בשעה 21:15 או בסמוך נהג ברכב ברח' כפר גלעדי תל אביב כשהינו שיכור. בבדיקת דגימת אויר נשוף של הנאשם במכשיר הינשוף נמצא ריכוז של 910 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, העולה על המידה הקבועה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר דוד אלבז, עדותו נשענה על ת/1 – ת/6. לפי עדותו, השוטר עצר את רכב הנאשם באקראי. השוטר הבחין כי נדף ריח אלכוהול מפי הנאשם ורכבו (ראה ת/3). השוטר ביצע לנאשם בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף אשר תוצאתה הראתה 910 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף (ראה ת/2, ת/6) , לאחר שווידא כי 15 דקות לפני בדיקת הנשיפה הנאשם לא שתה, לא הקיא ולא עישן (ראה ת/4). בתחקורו הנאשם מסר לשוטר כי שתה 2 כוסות בירה בשעה 20:00 באותו ערב ב"מסבאה של מתי " רחוב מטלון פינת זבולון בת"א (ראה ת/5).

תגובת הנאשם בפני השוטר במעמד קבלת הדו"ח : "שתיתי 2 בירות" (ראה ת/3).

השוטר אבי בן אהרון, העיד כאשר עדותו נשענה על ת/7,ת/8. השוטר בצע לנאשם בדיקת מאפיינים (ראה ת/8) בטרם בדיקת הנאשם במכשיר הינשוף. מהבדיקה עלה כי הנאשם הודה בפניו ששתה 2 בירות וכוסית אחת של וודקה בפאב. ממבחני הביצוע, שביצע השוטר לנאשם, עלה כי עמידתו של האחרון היתה יציבה, הליכתו על קו רגילה, הנאשם לא החטיא הבאת אצבעות לאף בעיניים עצומות. השוטר הבחין כי נדף ריח אלכוהול מפי הנאשם. הופעתו היתה מרושלת והתנהגותו מבוהלת. לדעתו של השוטר הנאשם נראה תחת השפעת אלכוהול כבדה והוא לא היה מסוגל לנהוג ברכב.

תע"צ תקינות מכשיר הינשוף הוגש בהסכמה , ת/10.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לפי עדותו,הוא אכן שתה 2 כוסות קטנות של בירה, והוא הכחיש ששתה וודקה. הנאשם העיד כי הוא לא אכל, הקיא או עישן והפעם הראשונה שהוא שתה היתה בפאב. הוא מסר כי לאחר שעוכב על ידי השוטרים הוא לא שתה ולא אכל וכי אינו אדם מעשן.

תמצית טענות ההגנה היא כדלקמן:

השוטרים לא הקפידו על הנהלים המחייבים המתנה של 15 דקות טרם בדיקת הנאשם במכשיר "הינשוף". מעצרו של הנאשם היה בשעה 21:15 ובדיקתו במכשיר הינשוף היתה בשעה 21:16.

השוטר לא המתין 2 דקות בין נשיפה אחת לשניה אלא בצע את בדיקת הנשיפה השניה לאחר דקה, לפיכך תוצאת הנשיפה השניה "נשיפה פסולה" והנאשם הצטרך לבצע נשיפה שלישית.

השוטרים לא פעלו על פי הנהלים ולפי שיטת ההפעלה של מכשיר הינשוף לפיכך התוצאה שהמכשיר הפיק אינה מדוייקת ולא ניתן להסתמך עליה.

בדיקת המאפיינים ומבחני הביצוע לא הראו כי הנאשם שיכור, ריח האלכוהול אינה ראיה מאחר וזיהוי ריחות הוא סובייקטיבי השונה מאדם לאדם, הגדרת הריח הינה חוויתית ואינה ניתנת למדידה.

לאחר ששמעתי את העדויות והובאו בפני הראיות אני קובע כי הנאשם נהג ברכב בשכרות.

זאת לדעת, בעת רישום הדו"ח הודה הנאשם, בפני השוטרים כי הוא שתה 2 בירות וכוסית וודקה, בבית המשפט הוא הודה בשתית 2 כוסות בירה. מפי הנאשם נדף ריח אלכוהול, הופעתו היתה מרושלת. בבדיקת הנאשם במכשיר הינשוף התקבלה תוצאה של 910 מיקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף. מידה זו היא מעל הרף המותר הקבוע בחוק ובפסיקה, תוצאתה מדברת בעד עצמה, ומלמדת על ביצוע עבירת נהיגה בשכרות.

אמינותו של מכשיר הינשוף נקבעה בפסק דין עפת (ים) 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עוזרי (פורסם בנבו) כדלקמן:

"...כמו בית משפט קמא, גם דעתנו-שלנו נחה בסופו של דבר לגבי חוקיות הבדיקות שמבצע הינשוף ולגבי מהימנותן".