מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ברעם

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הנאשם נהג באופנוע ברח' המלך ג'ורג' בת"א ,ובצומת עם רח' בית לחם עבר הוא משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש כשבצידו הימני של הקו לא נמצא קו מקוטע, וזאת בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר יעקב יוסף ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגש תרשים שערך (סומן נ/1).

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות ולראיות הינה שהתביעה הוכיחה כדבעי את אשר יוחס לנאשם.

לא היתה מחלוקת כי האירוע ותצפית השוטר נעשו באור יום (בשעה 16:05 ביום קיץ).

לא היתה מחלוקת כי במיקום שבו עסקינן אכן קיים קו הפרדה רצוף אשר אסור היה על הנאשם לעבור משמאל לו.

הנאשם אישר למעשה בפרטי עדותו את דבר החלטתו ופעולתו לעקוף משמאל שיירה של כלי רכב שהיתה מצויה בנתיב הנסיעה הבודד ברח' המלך ג'ורג' לכיוון מערב במיקום זה.

השוטר תיאר כי הנאשם ,שהיה רכוב על אופנוע, ביצע עקיפה של כל טור כלי הרכב שהיה במיקום זה ברח' המלך ג'ורג', ולמעשה בדברי הנאשם יש חיזוק לדבר תצפיתו זו של השוטר וזאת לכשמספר הנאשם בעדותו כי אכן נסע ברח' המלך ג'ורג' בכיוון זה וכי הנתיב בכיוון נסיעתו היה "מלא בשיירת מכוניות" מקו העצירה ועד לרח' בית לחם.

הנאשם גם אישר בעדותו שהוא עבר בנסיעה עם אופנועו משמאל לשיירת כלי הרכב הנ"ל.

השוטר תיאר כי הנאשם נסע כך כברת דרך של כ- 50 מטר עד הגיעו לצומת ושם נעצר ע"י השוטר.

הנאשם העריך כי נסע כ- 20 מטרים משמאל לכלי הרכב שהיו בנתיב בשיירת המכוניות.

השוטר עמד רגלית במקום ונחה דעתי כי תצפיתו של השוטר היתה טובה, קרובה ומתמשכת.

הנאשם נע למעשה בתנועה מתקרבת אל עבר הצומת בה עמד השוטר בתצפית.

הנאשם טען כי השוטר היה במקום אחר מזה שנטען ע"י השוטר ואולם הנאשם גם נאלץ למעשה להודות כי הבחין לראשונה בשוטר רק כאשר השוטר כבר סימן לו לעצור ולא לפני כן.

ובמילים אחרות: הנאשם איננו יכול אם כך להעיד היכן היה השוטר ולהיכן הביט השוטר עובר לעיתוי שבו כבר השוטר סימן לנאשם לעצור.

לא היתה מחלוקת כי בכיוון הנסיעה בו עסקינן יש נתיב נסיעה אחד כאמור.