מ.י. ענף תנועה ת"א נ' בורובסקי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשמת מחמת הספק

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש וזאת בניגוד לסעיף 62 (2) וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961.

הרקע לכך הוא שביום 14.9.08 בשעה 07.30 או בסמוך לכך נהגה הנאשמת בקטנוע ברח' משה סנה מכיוון רמת השרון לת"א והגיעה סמוך לצומת עם רח' אלי תבין.

הנאשמת סטתה ימינה, עלתה על המדרכה הימנית ופגעה בהולכת רגל שעמדה סמוך לתחנת אוטובוס במקום, המשיכה ופגעה בתחנת אוטובוס כשהיא מנפצת את הזכוכית של תחנת האוטובוס, כתוצאה מהתאונה נחבלה הנאשמת חבלות של ממש.

אין מחלוקת בין הצדדים בנושאים הבאים:

1.הנאשמת נהגה בקטנוע מ.ר 3021557 ברח' משה סנה מכיוון רמת השרן לכיון תל אביב, והגיעה סמוך לצומת עם רח' אלי תבין.

2.על הכביש היה כתם שמן.

3.לנאשמת אין שום זכרון מארוע התאונה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה, הנאשמת נהגה בקלות ראש, סטתה ימינה, פגעה בשפת המדרכה בתחום תחנת האוטובוס, פגעה בהולכת רגל שעמדה סמוך לתחנה, המשיכה ופגעה בתחנה האוטובוס.

לגירסת הנאשמת, לאור דברי הפרמדיק ע"ה רונן לזר בדו"ח נ/1 כי מדובר בתאונת דרכים של פגע וברח ולאור העדויות כי במקום היה כתם שמן הרי שאין מצד הנאשמת אשמה לארוע התאונה.

דיון והכרעה

1.מטעם התביעה העידה ע"ת מס' 1 לוינסון מיכל שהיתה הולכת הרגל אשר המתינה בתחנת האוטוובוס ונפגעה בעקבות התאונה.

בחקירה הנגדית היא העידה:

"ש. אמרת שלא ראית מדוע הנהגת סטתה ופגעה בתחנה, נכון שלא ראית?

ת.נכון.

ש.אמרת במשטרה, שהיו רכבים שנסעו מסביב לקטנוע ומאחוריו?

ת.נכון". (שורות 6 – 10 בעמ' 8 לפרוטוקול)