מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ארד

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב (מונית) ברח' שתולים בת"א ובהגיעו בסמוך לבית מס' 65 לא שם לב הוא לדרך ולכך שאותה שעה נהג רוכב קטנוע ברחוב זה באותו כיוון מאחוריו ומימינו והתקרב אף הוא למקום הנ"ל, סטה עפ"י הטענה הנאשם שמאלה על מנת לבצע פניית פרסה עם מוניתו במקום מבלי לבדוק את מצב הדרך מאחוריו ומימינו, חסם את דרכו של רוכב הקטנוע ושני כלי הרכב התנגשו וכי כתוצאה מכך נפל רוכב הקטנוע עם קטנועו לכביש ונחבל בגופו ושני כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום הן סטיה שלא בבטחה בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה, ונהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באחריות לתאונה ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

האזרח מר קנהני שמעון (ע.ת. 1) שהינו רוכב הקטנוע המעורב.

השוטרת אלונה קובלמב (ע.ת. 2) אשר במסגרת עדותה הוגש דו"ח פעולה שערכה (סומן ת/1).

מטעם התביעה, ומשויתר הנאשם מלכתחילה על חקירת גובת הודעתו במשטרה ועל חקירת הרופאים החתומים על התעודות הרפואיות מבית החולים אודות רוכב הקטנוע המעורב, הוגשו מסמכים אלה וסומנו ת/2, ת/3.

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה. 1).

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות ובחנתי את הראיות ואת טיעוני הצדדים בסיכומיהם ,מסקנתי בעקבות כל אלה היא שעלה בידי התביעה להוכיח כדבעי שגובשו כל יסודותיהן של העבירות שיוחסו לנאשם בתיק זה ודינו לפיכך להרשעה.

ואלה הם נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי אכן נהג הוא במוניתו ברח' הנ"ל במקום הנ"ל וכן סיפר והעיד הנאשם כי מיד לאחר שהוריד הוא נוסעת מן המונית בצד ימין של הכביש בצמוד למדרכה הימנית, התחיל שם ומייד בביצוע של פניית פרסה בכביש זה. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 6 שורות 12-15 לפרוטוקול).

תקנה 41 לתקנות התעבורה חייבה בנסיבות אלה את הנאשם להימנע מלעשות את אשר עשה אלא אם יכול הוא לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ומבלי לסכן אדם או רכוש.

תקנה 64 (ב) (2) לתקנות התעבורה חייבה בנסיבות אלה את הנאשם – בבקשו כנהג לצאת שוב לכביש מן המקום בו עמד וחנה – ליתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס מן החניה לכביש.

תקנה 44 לתקנות התעבורה חייבה בנסיבות אלה את הנאשם – בבקשו כנהג לבצע פניית פרסה כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי – שלא לעשות כן אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך.

הלכה למעשה אין מחלוקת בפי הנאשם כי רוכב האופנוע היה בגדר רכב שנע באותו רחוב בכיוון שבו נע הנאשם.

נשאלת אם כך השאלה האם פעל הנאשם כמצוות התקנות המחייבות הללו וזאת בשים לב לכך שהתקרב מאחוריו רוכב הקטנוע אל עבר המיקום שבו עמד הוא לבצע את התמרון אשר ביצע.

תשובתי לשאלה זו היא שלילית עפ"י הראיות שבפני.