החלטה
לפניי מונחת בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום בתיק הע"ז 2382/09.
כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 16.4.2009. לימים אוחד הדיון בו עם עוד מספר תיקים, בהם הוגשו כתבי אישום נגד הנאשמים. הליך ההוכחות בתיקים המאוחדים החל בחודש דצמבר 2013.
דיון ההוכחות השלישי התקיים ביום 31.12.2013. כחודש לאחריו, ביום 6.2.2014 (ערב דיון ההוכחות הרביעי) הגישה המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום בתיק דנן.
באותו דיון הוכחות העיד מר ערן הרשקוביץ, מפקח מטעם משרד התמ"ת, ובאמצעותו הגישה המאשימה מספר מסמכים. בין היתר הוגש תאור מקרה מיום 12.4.2007 (מ/א 70), של ביקורת שערך מר הרשקוביץ במסעדת עלית קופי טוגו אוניברסיטת תל אביב, השייכת לנאשמים. כמו כן הוגשה רשימת עובדים המפרטת שלושה עובדים זרים שנתפסו עובדים במסעדה באותה עת, לכאורה ללא היתר מתאים (מא/71). מסמכים נוספים הקשורים לאירוע ולחקירה הוגשו והתקבלו אף הם לתיק המוצגים.
בפרוטוקול הדיון נכתבה מעל עדותו של מר הרשקוביץ הכותרת "חקירה ראשית בתיק פלילי הע"ז 2382/09". דא עקא, שדבר אותה ביקורת שתוארה במסמכים ושעליה נחקר, לא נמצא בכתב האישום בתיק דנן.
המאשימה מבקשת לתקן את כתב האישום כך שיתווסף לו סעיף המתאר את הביקורת שערך מר הרשקוביץ במסעדה השייכת לנאשמים, מספר העובדים שנמצא כי עבדו באתר בניגוד לחוק, לכאורה, ובמה עסקו. המדובר, לדידה, בסעיף מצוי ומקובל בכתבי אישום, שנשמט במקרה זה בתום לב בשל טעות הדפסה מצערת.
לטענת המאשימה, מדובר בתיקון טכני, שהרי העובדות אותן מבוקש להוסיף היו ידועות לשני הצדדים מעצם היותן מנויות בחומר החקירה, וברי כי אין מדובר בפרטים שהתגלו תוך כדי הליך ההוכחות. תימוכין נוספים לכך שמדובר בהשמטה שנעשתה בשגגה, ניתן לדידה ללמוד מכתבי האישום בתיקים שאוחדו עם התיק דנן: בכל אחד מהם מופיע סעיף דומה, המתאר את תאריך ושעת ביצוע הביקורת, מספר העובדים שנתפסו, שמותיהם ובמה עסקו בעת ביצוע הביקורת. רק בכתב האישום בתיק דנן לא מופיע סעיף כדוגמת זה.
המאשימה טוענת כי התיקון לא יפגע בזכותם של הנאשמים להתגונן, שכן פרטי הביקורת אותם מבוקש להוסיף לכתב האישום היו ידועים לנאשמים, כפי שעולה ממכתב זימונם לחקירה ומשאר המסמכים שהועברו להם כחלק מחומר החקירה. העד הרשקוביץ אף נחקר על ידי ההגנה בחקירה נגדית מפורטת אודות אותה ביקורת. נוסף על כך, מבחינה דיונית, טרם הסתיים שלב העדויות ולהגנה פתוחה הדרך לבקש לבצע השלמת חקירות לעדים שכבר העידו, ככל שיהיה בכך צורך.
הנאשמים מתנגדים לתיקון כתב האישום. לדידם, אין מדובר בתיקון טכני גרידא, אלא בתיקון מהותי. התיקון אותו מבקשת המאשימה לערוך כולל, בין היתר, את מועד עריכת הביקורת, המהווה, למעשה, את מועד ביצוע העבירה לכאורה. רכיב זה הוא אחד מיסודות העבירה, על כן אין מדובר בטעות טכנית אלא בפרט מהותי, שתיקונו פוגע ביכולת הנאשמים להתגונן. יתרה מכך, היות שהתקיימו כבר שלושה דיוני הוכחות בתיק, הבקשה לתיקון הוגשה לאחר שהמאשימה נחשפה לקו ההגנה. כמו כן מבקשים הנאשמים להתחשב בעיתוי הגשת הבקשה, כחמש שנים לאחר הגשת כתב האישום, וטוענים שמדובר בניסיון חסר תום לב לערוך מקצה שיפורים, לא כל שכן התעמרות בנאשמים.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכדי מסקנה שיש לקבל את בקשת המאשימה ולתקן את כתב האישום.
תיקון כתב אישום לאחר תחילת המשפט מוסדר בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), הקובע כדלקמן:
"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן..."
החוק קובע כמבחן מרכזי את השאלה האם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. סבורני כי בענייננו מתקיים מבחן זה באופן מניח את הדעת, ואפרט.
הפרטים אותם מבקשת המאשימה להוסיף לכתב האישום הינם פרטי הביקורת שנערכה על ידי המפקח הרשקוביץ. פרטי הביקורת נמצאים במסמכים המצויים חומר החקירה שהועבר לנאשמים. ההגנה חקרה בחקירה נגדית את העד הרשקוביץ על האמור באותם מסמכים. פרטי הביקורת לא עלו לראשונה מתוך דברי העד הרשקוביץ בחקירה ולא היוו הפתעה מבחינת ההגנה, שכאמור חקרה אותו על אותה ביקורת. ההגנה לא העלתה בשום שלב, עד לבקשת התיקון, טענה לפיה דבר הביקורת, ולמצער מועד ביצוע העבירה, אינם מוזכרים בכתב האישום. כל שעלה במהלך הדיון היא העובדה שפרטי הביקורת אינם רשומים בכתב האישום, והיא בלבד.
לאור האמור לעיל, נראה לי כי לא יהיה סביר לקבוע שלא ניתנה לנאשמים זכות סבירה להתגונן. עם זאת, למעלה מן הצורך, אבחן בקצרה האם מתקיים מבחן ההזדמנות הסבירה להתגונן על פי שני היסודות המנויים בפסק הדין המנחה ע"פ 79/63 ציון עוזר נ' מדינת ישראל (פ"ד לג(3) 606): יסוד טכני דיוני, דהיינו "הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות לעניין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים, ולהביא ראיות משלו" (שם). וכן יסוד ענייני מהותי, שהוא "הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום אך העולה מתוך העובדות שהובאו לפני בית המשפט. לעניין יסוד שני זה, השאלה היא אם הנאשם הופתע, והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד האישום בו הורשע, אף שזכרו לא בא בכתב האישום."
מבחינה טכנית דיונית, טרם החלה פרשת ההגנה. הדרך פרושה בפני הנאשמים לזמן עדים ולהביא ראיות משלהם לעניין פרטי האירוע אותם מבקשת המאשימה להוסיף, לרבות מועד ביצוע העבירה לכאורה.
מבחינה עניינית מהותית, כפי שציינתי לעיל, הנאשמים לא הופתעו מדברי העד בכל האמור לפרטי הביקורת שכן אלו מצויים בחומר החקירה. חקירות העד, הן הראשית והן הנגדית, בוצעו תוך שהצדדים אינם מודעים לכך שתיאור הביקורת אינו קיים בכתב האישום ונוהגים כאילו אין כל חוסר שכזה.
בהמשך לכך, אינני סבורה כי קו ההגנה של הנאשמים נחשף בפני המאשימה, למצער לא יותר משהיה נחשף לו מלכתחילה היה כתב האישום כולל את הסעיף שנשמט.