מ.י. משטרת ראשון לציון נ' זוארץ

החלטה

בתיק זה שבפני נערכו מס' רב של דיונים שתכליתם הייתה לבחון את תנאי שחרורו של המשיב.

בדיון האחרון שנערך בענינו של המשיב ביום 09/05/10, סקרתי באריכות את ההליכים שהתנהלו בענינו של המשיב כמו גם תסקירים שהוגשו בענינו, ואין לי אלא להפנות לאמור שם.

בסיפא של אותה החלטה, ציינתי כי לאחר ששוקלת אני את מכלול השיקולים שהובאו בפני, יש מקום לאפשר למשיב הקלה בתנאי שחרורו על דרך מתן אפשרות לצאת כל יום בין השעות 06:00 ועד 12:00 לצרכיו השונים וזאת לצורך חיפוש עבודה וללא ליווי ופיקוח.

עוד ציינתי כי ככל שימצא המשיב מקום עבודה, תוגש בקשה מתאימה מטעם בא כוחו לבית המשפט.

לפיכך, הגיש ב"כ המשיב בקשה במסגרתה מבקשת הוא כי בית המשפט יתיר למשיב לצאת לעבודה כנהג משאית, בימים א' עד ה' בין השעות 06:00 ועד 18:00.

המדובר בעבודה כנהג משאית, המסיע עובדים בגירים, חשמלאים המבצעים עבודות חשמל באתרי בניה ואתרים של חברת החשמל ובמהלך העבודה לא אמור להיות כל מגע עם קטינים.

ב"כ המשיב מפנה את בית המשפט לכל טיעוניו כפי שפורטו בטיעוניו בדיונים הקודמים בענינו של המשיב, ולהמלצת שירות המבחן המצביעה על הפחתה ממשית ברמת המסוכנות וממליצה על הסרת כל התנאים המגבילים.

עוד מפנה ב"כ המשיב למצבו האישי והכלכלי הקשה של המשיב נוכח העובדה כי מצוי הוא זמן ממושך בתנאים מגבילים.

ב"כ המבקשת מתנגדת לאפשר למשיב יציאה לעובדה וסומכת עיקר טיעוניה על העובדה כי המשיב אינו נוטל אחריות למיוחס לו, ולפיכך איינ מקבל כל טיפול.

לטעמה ככל שהמשיב אינו מקבל טיפול הרי של יכולה להיות הפחתה ברמת המסוכנות.

יאמר מיד כי תגובתה זו של המבקשת אינה עולה בקנה אחד, ואינה מתיישבת עם דברים שנאמרו על-ידי אותה מבקשת ממש, בדיון הקודם שנערך בעניינו של המשיב. או אז טען בפני ב"כ המבקשת כי טרם שתבחן יציאה לעבודה ראוי שיתקבל תסקיר. כמו כן טען כי אם המשיב מעוניין לצאת לעבודה, מסכימים הם לשקול בחיוב כל עבודה שאין בה מגע עם ילדים.

אמנם טען ב"כ המבקשת כי ברצונם שהמעסיק יתייצב בבית המשפט, אך לגופו של ענין, ביקש לבדוק האם מדובר בעבודה מסודרת ללא מגע עם קטינים.

עוד הוסיף ב"כ המבקשת כי סבור הוא כי ניתן להקל בתנאי השחרור, באופן שהמשיב יצא להתאווררות ללא פיקוח, במהלכה יוכל לחפש עבודה וכי ככל שחיפוש העבודה יניב פירות, נדון בכך פעם נוספת.

היום חוזרת בה למעשה התביעה, מדברים שנאמרו בדיון הקודם, ומציגה עמדה לפיה ראוי כי המשיב יצא רק בליווי ובפיקוח.

אין לי אלא להביע תמיהה על התנהלותה זו של המבקשת.

משעה שהביע דעתה מפורשות המבקשת בדיון הקודם, כי נכונה היא להסכים להקלות בדמות התאווררות ללא ליווי ופיקוח, הכיצד כיום חוזרת היא בה ודורשת כי יציאותיו של המשיב יהיו בליווי ובפיקוח.

לגופו של ענין, ובהמשך להחלטתי מיום 09/05/10, סבורני כי משעה שהוצג בפני בית המשפט מקום עבודה שאינו כרוך בשום צורה ואופן במגע עם הקטינים, ניתן להעתר לבקשה ליציאה לעבודה. כל הנימוקים שהובאו בהחלטתי מיום 09/05/10, אשר הביאוני לכלל מסקנה לפיה ניתן להקל בתנאי שחרורו של המשיב תקפים ועומדים גם לענין החלטתי זו, ואין לי אלא להפנות לשם.

בקליפת אגוז אציין כי מדובר במשיב כבן 61, ללא עבר פלילי, ובעל רקע נורמטיבי.

מבלי להקל ראש חלילה בחומרת העבירה המיוחסת לו, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בארוע בודד שלא קדמו לו ארועים פליליים או עבריינים נוספים.