מ.י. משטרת נצרת - תביעות מרחב עמקים נ' אבו ראס ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום – נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

על-פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 25.10.2007 ברכב פרטי בנצרת עילית, על אף שלא החזיק ברישיון נהיגה תקף ובתעודת ביטוח בת תוקף.

תוקף רישיונו של הנאשם פקע בשנת 1996, משמע – 11 שנים לפני מועד ביצוע העבירה. לא יכול להיות חולק כי מדובר בעבירה חמורה, אשר סיכנה את שלומו של הנאשם ושל ציבור המשתמשים בדרך, ואשר יש בה כדי להעיד על זלזול של הנאשם בחוק. האינטרס הציבורי מצדיק הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על עבירה כגון זו.

עברו התעבורתי של הנאשם, כפי שהוא עולה מגיליון הרשעותיו הקודמות, מעיד על כך שביצוע העבירות במקרה דנן, לא היווה מעידה חד פעמית של הנאשם. רשומות לחובתו של הנאשם 75 הרשעות קודמות, וביניהן הרשעה על עבירה דומה משנת 2005. מדובר בתיק מס' 8408/04, במסגרתו נגזר על הנאשם ביום 1.2.2005, בין היתר, עונש של מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. עונש מותנה זה, לא הרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע אותה עבירה בתוך תקופת התנאי.

בעניינו של הנאשם ועל פי בקשתו, הוגשו ארבעה תסקירים מטעם שירות המבחן (תסקירים מיום 7.5.2009, 19.4.2010, 27.6.2010, 23.8.2010). זאת, נוכח טענותיו החוזרות ונשנות של הנאשם בבית המשפט כי הוא ערך שינוי בחייו, החל בטיפול לגמילה מהתמכרותו לסמים והצליח בכך ונוכח בקשתו כי שירות המבחן ישוב וישקול המלצתו נוכח שינוי זה.

אלא שבכל ארבעת התסקירים שב שירות המבחן על התרשמותו לפיה הנאשם, שהינו בן 47, "שקוע" בעולם הסמים, הוא איננו מצליח לנצל הזדמנויות שניתנו לו בעבר, ועונשים שהוטלו עליו בבתי המשפט לא היה בהם כדי להרתיעו מפני הסתבכות פלילית נוספת. שירות המבחן התרשם שקיים פער בין הצהרותיו של הנאשם, לפיהן הוא ערך שינוי בחייו ונגמל מסמים, לבין המציאות, כאשר על פי התרשמות שירות המבחן אין לנאשם את הכוחות לעבור תהליך גמילה ממוקד ואינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית ולערוך שינוי משמעותי בחייו, ותוצאות בדיקות שתן שבוצעו לנאשם מראות בחלקן שהוא עדיין משתמש בסמים.

בתסקיר מיום 27.6.10 אף ציינה קצינת המבחן, כי בעוד שהנאשם תיאר בפני שירות המבחן תמונה חיובית לפיה הוא משתף פעולה ונקי מסמים, הרי שדווח לשירות על ידי מנהל המרכז האמבולטורי, כי תוצאות בדיקת השתן שבוצעה לנאשם הצביעה על שימוש בקוקאין והוא אף ניסה "לזייף" בדיקת שתן.

ב"כ הנאשם טען בעת הדיון שהתקיים ביום 2.9.10 כי הנאשם סיים בהצלחה טיפול של 21 יום במרכז לנפגעי סמים ואלכוהול, וטענה זו אף נתמכה במכתב מאת אותו מרכז. אלא שבתסקירו הרביעי של שירות המבחן, מיום 23.8.2010, שב שירות המבחן וציין כי ניסיונות טיפול שנערכו לנאשם במרכז האמבולטורי לא צלחו וכי הוא עדיין ממשיך בדפוסים של התנהגות מניפולטיבית, כשעל פי התרשמות שירות המבחן, פנייתו של הנאשם לאותו מרכז לטיפול בנפגעי סמים נובעת מדפוסים מניפולטיביים אלו יותר מאשר מניסיון כן לשינוי.

על כן, שב שירות המבחן, בכל ארבעת התסקירים שהגיש, ונמנע מליתן כל המלצה אודות הנאשם.

במסגרת טיעוניה לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם, שהינו בעל עבר תעבורתי מכביד הכולל גם הרשעות על עבירות שבוצעו לאחר שניתן נגדו פסק הדין מיום 1.2.2005, במסגרתו הוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי. לטענת ב"כ המאשימה, ניתן ללמוד מכך שהנאשם ממשיך לנהוג ללא רישיון נהיגה ולבצע עבירות על אף קיומו של המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו. ב"כ המשיבה מוסיפה וטוענת כי גם באותו פסק דין מיום 1.2.2005, הופעל עונש של מאסר על תנאי בן 4 חודשים, אשר הוטל על הנאשם בגין עבירה דומה, של נהיגה ללא רישיון נהיגה וכן גרימת תאונת דרכים, שביצע הנאשם בשנת 2000 (הרשעה מס' 58, גזר דין מיום 25.9.2001 בתיק מס' 10102/01). מעובדות אלה עולה כי מדובר במי שמורת הדין איננה חלה עליו ומן הראוי למצות עמו את הדין ולהטיל עליו מאסר בפועל תוך הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס מרתיעים.

ב"כ הנאשם טען לעונש כי במרכז הטיפולי אליו הופנה הנאשם על ידי שירות המבחן, הומלץ על טיפול למשך שנה וחצי באשפוז, טיפול הדורש מאמץ פיזי שהנאשם לא יוכל לעמוד בו בשל פציעתו בתאונת עבודה, והנאשם איננו מעוניין לקחת חלק בטיפול כזה.

עוד טען ב"כ הנאשם כי אמנם שירות המבחן נמנע בכל ארבעת תסקיריו ממתן המלצה בעניינו של הנאשם, אולם לבית המשפט שיקול דעת רחב והוא איננו מחויב להמלצות שירות המבחן, ויש להתחשב בעובדות שצוינו בתסקירים, ובין היתר בכך שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום ומבלי להמעיט בחומרת העבירה, ציין בפני שירות המבחן כי הוא ביצע את העבירה על מנת לסייע לבנו. הנאשם הצליח להבין את הפסול שבמעשיו ולקח אחריות על כך כבר במשטרה ובהמשך בבית המשפט, הוא פתח דף חדש בחייו והוא נקי מסמים. מדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2007 ומאז הנאשם לא היה מעורב בכל תקרית, כאשר לטענתו, שתיים מתוך ארבע העבירות שנרשמו לחובתו לאחר אותה עבירה הן עבירות חניה שבוצעו ברכבו אך לא על ידו, ועבירה אחת בוצעה בהיותו הולך רגל ולא כנהג. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם, בחרטתו, בחלוף הזמן, בגילו ובסיבה בעטיה הוא נמנע מלהשתתף בטיפול באשפוז שהומלץ על ידי שירות המבחן.

הנאשם טען בפני כי הוא גאה בעצמו על השינוי שערך ועל כך שלא ביצע עבירות מספר שנים וביקש להתחשב בו ולהקל בעונשו.

בהתחשב במכלול השיקולים המפורטים לעיל, באמור בתסקירי שירות המבחן ובהודאת הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

הנני גוזרת על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

הריני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי של 7 חודשים אשר הוטל על הנאשם ביום 1.2.2005 בתיק 8408/04 בבית משפט השלום (תעבורה) בנצרת, כאשר מחצית מתקופה זו תרוצה באופן חופף לתקופת המאסר שהוטלה לעיל ומחציתה במצטבר.

סך הכל על הנאשם לרצות 1/2 9 (תשעה וחצי) חודשי מאסר בפועל.

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר, שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב 4 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.10.11 ואילך.