מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' פריש

בפני

כב' השופט אברהם טננבוים

הכרעת דין

האשמה ומהלך הדיון

הנאשם, מר אברהם פריש (להלן: "הנאשם"), הואשם בעבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות") (מהירות מרבית מותרת). בהתאם לנטען בכתב האישום נהג הנאשם במהירות של 137 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש. מהירות נסיעתו של הנאשם נמדדה באמצעות מכשיר מסוג BEE III IL (להלן: "מכשיר הדבורה").

בעת מתן הדו"ח על ידי השוטרת, הנאשם טען בין השאר כי הוא לא יודע אם זה הוא שנסע מעל המהירות המותרת בחוק.

ביום 18.02.2010 הקיימה ישיבת ההקראה בה כפר ב"כ הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם. והתיק נקבע להוכחות. דיון ההוכחות התקיים ביום 11.04.2010 נשמע והסתיים בו ביום. נקבע כי הכרעת הדין תינתן ביום 04.05.2010 בשעה 09:30.

כבר עתה אומר, כי אני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. זאת לאחר ששוכנעתי כי הנאשם הוא זה שנהג ברכבו מעל המהירות המותרת בחוק.

מטעם התביעה העידו:

עת/1- רס"ר מיה רבין, סיירת תנועה (להלן: "רס"ר רבין ו / או עת/1").

עת/2- רס"מ שפסו זכריה, סייר תנועה (להלן: "רס"מ שפסו ו / או עת/2").

כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:

ת/1- דו"ח פעולה שנערך והוגש על ידי עת/1.

ת/2- טופס זיכרון דברים שנערך והוגש על ידי עת/1.

ת/3- אישור בדבר נטילת רישיון נהיגה וזימון לקצין שנכתב על יד עת/1.

ת/4- מזכר שנערך והוגש על ידי עת/2.

מטעם ההגנה העיד:

הנאשם בעצמו.

כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:

נ/1- תמונה.