מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שטיינר(עציר)

גזר דין

נגד הנאשם הוגש בחודש אוקטובר 2007 כתב אישום (מחודש) שייחס לו עבירה של התפרצות לדירה במטרה לגנוב.

כבר בישיבה מוקדמת הודה הנאשם במיוחס לו והורשע בעבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.

משהצהיר הנאשם כי פניו לשיקום הוא נשלח לשירות המבחן ובין לבין גם צרף תיקים פתוחים. הנאשם הורשע בשורה של עבירות: שני פרטי אישום של התפרצות לדירה כדי לבצע עבירה, שני פרטי אישום של החזקת סמים ועבירה נוספת של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

ההליכים בתיק זה ידעו עליות ומורדות, תוך שבית המשפט מצפה לקבל תמונה סופית ומעודכנת לגבי הליך השיקום שעובר הנאשם ומחויבותו לו. לפיכך, גם נשלח הנאשם אל הממונה על עבודות שירות, בחודש מאי 2009, כדי שתיבחן האפשרות שירצה עבודות שירות, היה ויוטל עליו עונש מאסר שלא יעלה על שישה חודשים.

עתה, כחלוף שנתיים וחצי מאז שמתנהל התיק, התמונה ברורה: הנאשם נדחה ע"י שירות המבחן באמירה שבשלב זה הוא נעדר כוחות ומוטיבציה להתגייס לתהליך טיפולי, זאת, אף שמשך תקופה ארוכה הוא עמד בקשר עם שירות המבחן והראה נכונות ומוטיבציה להשתקם. הממונה על עבודות שירות קבע כי הנאשם אינו מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות וזאת משום שכל הזמנותיו להתייצב לפניו לא נענו, ובמועד של חודש פברואר 2010 הוברר כי הנאשם נעצר ע"י בית המשפט בחשד שביצע עבירות.

בית המשפט אינו מביא בחשבון, כמובן, את העובדה שהנאשם נעצר, ואינו רואה בו שיקול בקביעת העונש. עם זאת, בית המשפט אינו יכול להתעלם משורת עבירות הרכוש החמורות שביצע הנאשם; וכן, מעבירות של החזקת סכין, אלה בלבד נחשבות עבירות חמורות שבגינן גוזרים בתי המשפט עונשי מאסר בפועל.

מן העבר האחר, אני שוקלת לקולא שיקולים נכבדים אחרים: חלפו שנים לא מעטות מאז בוצעו העבירות. אמנם, המשכות ההליכים היתה לרוב באחריותו של הנאשם, וגם התיק שלפני, התיק העיקרי, הוא תיק שהליכיו חודשו משום שהנאשם לא אותר בעבר. אולם, בסופו של יום העובדה היא שאנחנו ניצבים במרחק של כחמש שנים, יותר או פחות, מהמועדים בהם בוצעו העבירות. שיקול זה הוא בעל משמעות בקביעת העונש. לא זו אף זו, הנאשם הודה במיוחס לו בכל התיקים וגילה תובנה, ולטענתו היום, והיא די משכנעת, הוא החליט זה מכבר לעזוב את הדרך העבריינית, להשקיע בבני המשפחה וללכת בדרך הישר.

באיזון בין השיקולים, אני מחליטה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל בן 6 חודשים.

2.מאסר על תנאי בן 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שיחרורו עבירה לפי הסעיפים 406, 407 ו-186 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

3.מאסר על תנאי בן 2 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

מתקופת המאסר שגזרתי, תנוכנה תקופות בהן שהה הנאשם במעצר, ואורה על כך אם תימסר לידי רשימה מפורטת ע"י הסניגור תוך 14 יום.

תחילת ריצוי עונש המאסר היום.

זכות ערעור משך 45 יום מהיום.

ניתן צו להשמדת המוצג – סמים.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תש"ע, 13/05/2010 במעמד הנוכחים.

דניאלה שריזלי, שופטת