ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
4201-09
12/07/2012
|
בפני השופט:
אביחי דורון
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
|
הנתבע:
מיכאל רוזייב
|
גזר-דין |
גזר דין
הנאשם הורשע ע"פ הודייתו בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
מכתב האישום עולה כי בתאריך ה-19.7.07 בשעה 02:10 לערך, ברחוב אלנבי בתל אביב החזיק הנאשם בתוך תחתוניו בסכין, הנאשם תחילה כפר ורק בהמשך חזר בו מכפירתו והודה.
הנאשם בן 35, עלה לארץ בשנת 2001, נשוי ואב לשלושה ילדים. בעברו 4 הרשעות קודמות האחרונה משנת 2005 בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות. כמו-כן תלוי ועומד נגדו מע"ת.
טיעונים לעונש:
תסקירי שירות המבחן:
הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי הסתבכותו בפלילים החלה על רקע קשיי ההגירה, ניסיון ההשתלבות בישראל והבדידות אותה הרגיש אותה העת. את הפיתרון לבעיותיו אלו, מצא בשתיית אלכוהול אינטנסיבית. בתסקירים הראשונים שירות המבחן נמנע מלגבש עמדה וביקש דחיות בכדי להציג תמונה טיפולית אמיתית שתיפרס על תקופה ממושכת יותר. בתסקיר המשלים שהוגש ב-12.09.11 דיווחה העו"ס כי לנאשם תלות באלכוהול עם סימנים אופייניים, אך להתרשמותה כיום, אינו צורך אלכוהול ולא קיים צורך בטיפול בתחום זה. לדידה, המוטיבציה שהביע הנאשם הייתה חיצונית לאור ההליך השיפוטי המתנהל מולו ולא יצר פנימי עמוק לשנות את אורחות חייו. למרות דיווחיה של העו"סית, מצא שירות המבחן כי הנאשם עבר תהליך שיקום המתבטא בעיקר בנחישותו לסיים את לימודיו וברצונו להשתלב בעבודה נורמטיבית. לפיכך, המליץ שירות המבחן להטיל עונש של צו מבחן ושירות לתועלת הציבור. בנוסף, ביקשה קצינת המבחן שלא להטיל על הנאשם קנס כספי כבד בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.
בעניינו של הנאשם הוגשו שתי חוות דעת מהממונה על עבודות השירות ובשתיהן נקבע כי הוא אינו מתאים לביצוע מאסר בתצורה של ע"ש בשל הנכות הרפואית שבידו.
ב"כ התביעה:
ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל במצטבר להפעלת המאסר על תנאי, מע"ת נוסף וקנס. לנאשם 4 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2005, בגין עבירה של החזקת סכין. מדובר בנאשם אלים. בשעת לילה מאוחרת החזיק בסכין, כאשר הוא יודע שמרחף מעל ראשו מאסר מותנה. מגיליון ר.פ ניתן ללמוד כי מדובר בנאשם אשר נוהג באלימות למרות שכבר נשפט על עבירות מסוג זה.
ב"כ הנאשם:
ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, קרי להאריך את המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד במתווה של צו מבחן לשנה ו-180 שעות של"צ. נימוקיה ננעצו בעובדה כי מדובר בעבירה שנעברה ביולי 2007 ומאז ועד היום לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים. בנוסף, הנאשם נכה בשיעור 59% נכות רפואית. בהתאם לכך, ביטוח לאומי אישר לו לימודים על חשבון המל"ל והוא החל את לימודיו במכללת אריאל. הנאשם אף הקים משפחה ויש לו שלושה ילדים קטנים.
בשל מצבו הרפואי, הנאשם נמצא לא מתאים לעבודות שירות אך אין הדבר אומר כי העונש הראוי תחת עונש זה הינו מאסר בפועל.
הסנגורית הגישה אסופת פסיקה המבטאת מצבים דומים בהם ביהמ"ש מצא חלופה לעבודות השירות במתכונת של קנס גבוהה ושל"צ בהיקף רחב ולא הטיל מאסר בכלא רק בשל מצבו הבריאותי של הנאשם ואי התאמתו לעבודות שירות. (ר' מדינת ישראל נ' הררי 8178/05 ו-מדינת ישראל נ' אמיר סעד 17611-11-09)
הפסיקה בשנים האחרונות מחזקת את העמדה שבמקרים שבהם אדם עשה מהפך בחייו והשתקם, ביהמ"ש יעדיף את השיקום. אינטרס ציבורי מובהק הוא שאדם שהשתקם, לא יוחזר לבית הסוהר רק בשל אי יכולתו הבריאותית לבצע עבודות שירות.