מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' קרן(עציר)

החלטה

מונחות לפני בקשותיה של המדינה להכריז על המבקש "סוחר סמים" וכן להורות על חילוט סכום של 5500 ₪ שנתפס בידי המבקש, ורכבו של המבקש. לטענת המבקשת הכסף הינו פרי רווח ממעשיו העבריינים של המבקש וראיה לכך העובדה כי הכסף נתפס בכיס מכנסיו של המבקש בעודו יושב ברכב, יחד עם הסמים המיועדים למכירה, כאשר לצידו רשומים שמות הקונים.

מנגד טענה באת כוח המבקש כי הרכב נמצא בבעלותו של צד שלישי, אשת המבקש, ועל כן אין לחלט את רכבו. לטענתה נקנה הרכב לאחר שנמכר רכבם הקודם בנוסף לכספי חסכונות. הרכב משמש את משפחת המבקש ושימושו של המבקש ברכב חלקי ועל כן חילוטו יגרום עוול למשפחת המבקש, שכן תפגע זכותה הקניינית. עוד טענה באת כוח המבקש כי חילוט לאחר שיהוי כה רב מטעם המבקשת מאיין את בקשת המדינה ומנטרל את עוקצה, לטענתה לאורך כל משפטו לא הוזכר דבר החילוט מלבד בכתב האישום ועל יש לבטל בקשה זו מטעמים של שיהוי.

השאלות הדורשות הכרעה הן:

האם יש להכריז על המבקש " סוחר סמים"?

האם יש לחלט את רכוש המבקש, כאשר צד שלישי טוען לזכות ברכוש?

האם שיהוי בבקשת באת כוח המבקשת מביא לכדי ביטול הבקשה?

הכרזה על המבקש "סוחר סמים"

המקור החוקי להכרזה על מבקש כסוחר סמים קבוע בסע' 36א (ב) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, (להלן: הפקודה):

"בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא

אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

על-מנת להכריז על מבקש כי הוא סוחר סמים דרוש שיתקיימו שני תנאים מצטברים ( מתוך ת"פ (חי') 5048/06 מדינת ישראל נ' שמעון בן משה זוהר (2006):

1. העבירה בה הורשע הינה עבירה של עסקת סמים לפי סעיף 1 לפקודה- בה נקבע כי העבירה שנעברה הינה עבירה שעונשה מאסר עשרים שנה או יותר.

2.מרכיב הפקת הרווח- יש להוכיח כי מעצם העבירה המבקש הפיק רווח או היה אמור להפיק רווח. על התביעה להוכיח כי המבקש הפיק רווח מהעבירה או היה אמור להפיק רווח, אין אנו יכולים להסתפק בהשערה /של התביעה כי ניתן ללמוד על הפקת רווח אלא יש להוכיח זאת, ע"פ (תל-אביב-יפו) 70441/04 מדינת ישראל נ' צדוק מסלאווי. תק-מח 2006(1), 3676):

" העלאת השערות על דרך ההיגיון אין בה כדי לצאת חובת ההוכחה הנדרשת בסע' 36א (ב) רישא"

במידה והוכחו שני התנאים שלעיל נטל הראיה עובר לכתפיו של המבקש, היכול להוכיח, אם יעלה הדבר בידו, כי מקורות המימון של סם שהחזיק אינם תוצר של עיסקאות אחרות שעשה בסם.

משהוכחו התנאים המתבקשים להכרזה על אדם כסוחר סמים אין עוד הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט אלא זוהי חובה המוטלת עליו מרגע התמלאו התנאים, בכפוף לבקשת המאשימה (מתוך ע"פ (י-ם) 8714/04 מדינת ישראל נ' נדב אביטן תק-מח 2004(4),11080

חילוט בעסקת סמים

המסגרת הנורמטיבית

המקור החוקי לחילוט רכב בעסקת סמים קבוע בסעיף 36(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973: