מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' פלורמן

החלטה

לאחר ששמעתי את הסניגור ומעיון בבקשה להפקעת צו מבחן, מתברר כי בקשת שירות המבחן בתיק שלפני בטעות יסודה.

בתיק שלפני הצדדים הגיעו להסדר טיעון, אך הנאשם נעלם לתקופה ארוכה.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.

יצחק יצחק, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד.

על פי עובדות כתב האישום, בין החודשים ינואר ומרץ משנת 2001 עבד הנאשם כנהג בחברה העוסקת בשיווק מוצרי בשר וירקות.

במשך עבודתו גנב הנאשם מהחברה כסף, מלקוחות החברה.

על פי עובדות כתב האישום, לא ידוע באיזה סכום כסף מדובר, וגם התובע בטיעוניו לעונש ציין כי לא ניתן ללמוד מחומר הראיות מהו הסכום שנגנב על ידי הנאשם.

התביעה עותרת להטלת עונש מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.

לחובת הנאשם הרשעה בעבירה של גניבה בידי עובד, שנעברה על ידו בחודש אפריל 2000, דהיינו לפני המועד בו נעברה העבירה נשוא כתב האישום שלפני.

אין ספק שמדובר בעבירה חמורה שיש בה פגיעה באמון שניתן על ידי המעביד בעובדיו.

התובע במסגרת טיעוניו לעונש הסביר את השתלשלות הזמנים שהיתה כרוכה בהגשת כתב האישום ובהתנהלות שהובילה לשמיעת התיק מספר שנים לאחר ביצוע העבירה.

יצוין, כי הכרעת הדין בעניינו של הנאשם היתה ביום 5.4.09, ומאז נעלמו עקבותיו של הנאשם.

ניתן להתרשם, כי הנאשם נקט בסחבת, ואלמלא צווי ההבאה שהוצאו נגד הנאשם ספק רב אם היה מתייצב לדיון.

הסניגור מפנה לתסקיר המבחן הנושא את התאריך 19.11.09, שם שירות המבחן מפרט את אורחות חייו של הנאשם, הרקע בו צמח והמשברים אותם חווה.

באותו מועד המליץ שירות המבחן על הטלת של"צ, אלא שכאמור נושא זה אינו רלבנטי יותר לנוכח "היעלמות" של הנאשם מהדיונים שהתקיימו בביהמ"ש.

כאמור, מדובר בעבירות חמורות, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי חלפו שנים רבות מאז ביצוען, וזאת כמובן בסייגים שהובאו לעיל, גם בדברי התובע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובכלל זה את הודאת הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור על העבירה בה הורשע, וזאת תוך שלוש שנים מהיום.