מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' חייט(אסיר)

החלטה

בתאריך 5.6.07 הוגש נגד הנאשם כתב האישום שבפניי, המייחס לו שתי עבירות של התפרצות לעסק וביצוע גניבה – אחת מ-11/03 והשניה מ- 1/04.

נוכח חלוף הזמן, הסכימה המאשימה בטרם הטיעונים לעונש, לקבל תסקיר מבחן בעניינו וכבר ב- 2/08 הופנה הנאשם לקבלת תסקיר.

מאז הפניית הנאשם לקבלת תסקיר ועד למעצרו עקב אי התייצבותו בינואר שנה זו, הוא לא התייצב בשירות המבחן ולא בפני בית המשפט, עד שלא היה מנוס מהתליית ההליכים בתיק.

לאחר שנעצר, הובא בפניי ונשמעו טיעונים לעונש, במסגרתם עתרה המאשימה להטיל על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע, בין היתר מאסר בפועל, נוכח עברו הפלילי.

על אף התנהלותו של הנאשם במהלך ניהול ההליכים בתיק זה, הסכמתי להורות על שחרורו בערבויות, על מנת לקבל חוות דעת ממונה שיבחן אפשרות ריצוי המאסר שייגזר עליו בעבודות שירות, בהתחשב בחלוף הזמן ובעיקר בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות – עד הגשת כתב האישום.

היום התקבלה חוות דעת הממונה, ממנה עולה שממצאי בדיקת השתן שמסר הנאשם מצביעים על שימוש בחשיש/מריחואנה.

ב"כ הנאשם בשם הנאשם והנאשם עצמו, טענו שהם מופתעים מתוצאות בדיקות השתן ומהחלטת הממונה על עבודות השירות, לפיה הוא לא נמצא כשיר לביצוען, מאחר שלטענתו הוא ידע שהוא אמור למסור בדיקת שתן ולפיכך לא השתמש עובר למסירתה בסמים.

אני מתקשה להאמין שנפלה שגגה בתוצאות הבדיקה שנערכה לנאשם ולפיכך, אינני רואה טעם במתן דחייה נוספת ודינו של הנאשם ייגזר היום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

העבירות של התפרצות לעסק וביצוע גניבה, עליהן נותן הנאשם את הדין היום, נעברו על ידו בשלהי שנת 2003 ותחילת שנת 2004.

מאז חלפו כ-6 שנים.

האחריות לחלוף הזמן, רובצת חלקה על המאשימה וחלקה על הנאשם.

המאשימה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום והגישה אותו בחלוף 3.5 שנים ממועד ביצוע העבירות. מאידך, הנאשם בחר שלא לשתף פעולה עם שירות המבחן ועקבותיו נעלמו מיד לאחר שהופנה לקבלת התסקיר.

מעבר לעובדה שבהתנהלותו גרם הנאשם לעיכוב ממשי בסיום ההליך, התנהלותו גרמה לכך שאין כיום בפני בית המשפט חוות דעת היכולה להצביע על התנהלותו מאז ביצוע העבירות ועד היום.

המשמעות של היעדר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, מובילה דווקא למסקנה שהיה לנאשם יותר מה להסתיר מאשר לגלות לשירות המבחן ואי שיתוף הפעולה פועל כבומרנג נגדו.

כאמור, חרף חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, עמדה המאשימה על עתירתה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, בהתחשב באופי העבירות בהן הורשע ובעברו, שעל אף שאינו כולל עבירות רכוש, כולל בין היתר עבירה אחת על פקודת הסמים המסוכנים.

סברתי שהאיזון הנכון הינו בהשתת מאסר בפועל, שניתן לרצותו בעבודות שירות.

אולם, הממונה על עבודות השירות שלל אפשרות זאת, מאחר שבדיקת השתן שמסר הצביעה על אינדיקציה לשימוש בסמים.