מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אריאן פנה

גזר דין

להזכיר, כי הנאשם הורשע לאחר שכפר בביצוע המיוחס לו, ונוהל הליך הוכחות, בעבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

בהכרעת הדין, קבעתי כי אכן הנאשם השליך אבנים ובקבוקים לעבר שוטרים לאחר משחק ספורט, וכאשר התקרב אליו שוטר על מנת לעצרו, הניף לעברו מוט במטרה למנוע ממנו להתקרב אליו, ובהמשך הכה את השוטר ברגלו באמצעות המוט.

התביעה עותרת להותרת הרשעת הנאשם על כנה, וכן לעונש של מאסר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, ואת יתדותיה סומכת היא על פסיקת בית המשפט העליון ועל פסיקת בתי משפט מחוזיים, במקרים הדומים או קרובים לעניננו.

ההגנה מנגד, מציינת את גילו הצעיר של הנאשם, את העדר עבר פלילי, את העדר תיקים פתוחים לחובתו, ובפרט – את היותו תלמיד מצטיין במנהל עסקים, המתמחה בחשבונאות, ומבקש כי לא יורשע שכן אז עלולה להפגע קשות הקריירה אותה מייעד לעצמו.

שירות המבחן בתסקירו אכן מאשר את שהוצג לי על ידי ההגנה, וממליץ להמנע מהרשעה כדי שלא לפגוע באפשרות הנאשם לעבוד בעתיד כרואה חשבון.

אין להכחיש, כי מדובר בעבירה חמורה, על שני חלקיה:

הן השלכת אבנים ובקבוקים על פרשי משטרה הרכובים על סוסיהם, ענין היכול להוביל לפגיעות בנפש, והן הכאת השוטר, אירוע חמור המעיד על התפרקות מעול החוק באופן קיצוני.

אמנם, נסיבותיו האישיות של הנאשם ראויות להתחשבות, ובפרט היות האירוע חריג בדרך חייו, אולם חומרת המעשה אינה יכולה להתיר ביטול ההרשעה.

כך בוודאי, מתוך ראיה כוללת של התופעה החמורה של אלימות הצמודה למרבה הצער לאירועי ספורט בישראל, לא פעם ולא פעמיים, והדברים ידועים:

בית המשפט העליון התייחס לכך בע"פ 5488/09 פטורי, וכך התייחסה לכך גם כב' השופטת בן אור בת"פ (ירושלים) 3162/07 מלאך (אמנם שם היה המעשה חמור יותר והתוצאות קשות יותר מאשר במקרה דנן).

האינטרס הציבורי במקרה זה בגינוי המעשה באופן חריף על דרך של הרשעה, ובאיתות גם לציבור הרחב על העדר סלחנות למעשים כגון דא מונעים, כפי שאמרתי, את ביטול ההרשעה.

ולענין העונש:

אני סבור, כי עתירת התביעה מוצדקת, אולם חלוף הזמן, הוא שיכריע לענין העונש בלבד את הכף לזכות הנאשם, ואמנע אפוא מהטלת מאסר ולו על דרך עבודות שירות.

סוף דבר, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים:

א.6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירה עליה הורשע היום, למשך שנתיים מהיום.

ב.קנס בסך 3,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 01.05.11 או חודש מאסר תמורתו.

המוצג – יושמד.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.