מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אבו זעילה(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע לאחר ניהול פרשת ראיות בעבירות של תקיפה לשם גניבה, איומים וגניבה, בשל אירוע משעת בוקר מוקדמת ביום 16.7.09.

במועד זה סרו מספר נערים בגיל 17 פחות או יותר לשם בילוי בטיילת בת"א ומצאו את עצמם בסיטואציה קשה, מפחידה, שיש לעשות הכל כדי למגרה.

הנאשם פנה לאחד מהם בכדי ליטול את מכשיר הפלאפון שלו, בשל חשש שצילם אותו חובל בחברתו או משום שחשש שהוא מתכוון להתקשר למשטרה. בהמשך, סתר הנאשם לאותו מתלונן, איין עליו והסיטואציה גרמה לכך שחבר אחר של המתלונן מסר את מכשיר הפלאפון לנאשם דבר המעיד על רמת הפחד והחרדה, בה היו נתונים אותם נערים.

2.עבירות אלו מחייבות ענישה מחמירה ביותר, גם אילו עברו של הנאשם היה נקי לחלוטין. בוודאי שכך הוא כאשר לחובת הנאשם – חרף גילו הצעיר – עבר בעבירות רכוש ואיומים, הוא נשא מספר מאסרים מאחורי סורג ובריח ומעל ראשו מרחפים שני מאסרים מותנים – האחד בגין עבירות איומים והשני בגין עבירות רכוש, כל אחד מהם בן שישה חודשים.

3.לא ניתן לזקוף לטובת הנאשם חסכון בזמן או חשוב מכך חרטה ונטילת אחריות.

4.עולה כי העבירה בוצעה עת הנאשם שתה לשכרה, כאשר מכתב האישום נשוא המאסר המותנה בגין עבירת האיומים מראה כי גם אז, היה הנאשם שתוי, וגם בכך יש נסיבה לחומרה.

5.בהתחשב בכך שהמאסרים המותנים הם בגין עבירות שונות (רכוש ואלימות), אין כל מקום לחפוף ביניהם ואין גם מקום לחפוף בינם לבין העונש הראוי לנאשם בגין תיק זה.

6.לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר למשך 24 חודשים.

ב.אני מפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם ב-ת.פ. 1743/06 של ביהמ"ש השלום ברחובות, ביום 1.11.06, ואת המאסר המותנה בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם ב-ת.פ. 1537/07 של ביהמ"ש השלום ברחובות ביום 4.7.07 במצטבר זה לזה ובמצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום.

סה"כ ישא הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 16.7.09.

ג.מאסר למשך 8 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע.

7.לאור תקופת המאסר הארוכה, לא אטיל על הנאשם קנס או פיצוי למתלונן.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

הוקלד על ידי: ליאור ירדני