מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' זריני

החלטה

להלן נימוקי החלטתי בעניין טענה מקדמית לפי סעיף 149(10) לחסד"פ.

המדובר בכתב אישום שהוגש כנגד הנאשם בגין נהיגה בהיותו שיכור .

ע"פ בדיקת הנשיפה נמצאו 305 מק"ג בליטר אויר נשוף.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות ,בפתח דיון ההוכחות העלה ב"כ הנאשם טענה מקדמית לפי סעיף 149(10) לחסד"פ.

עיקר טענותיו של ב"כ הנאשם הינן כי בעקבות פס"ד עוזרי נוצרה מדיניות משפטית חדשה וקיימת אי בהירות לגבי היכולת של המכשיר לשמש כבסיס של הרשעה, יתרה מכך מהפער המזערי בין כמות האלכוהול שנמדדה בתיק זה (305 מק"ג) לבין רמת האלכוהול שנקבעה ע"י התביעה לצורך האכיפה (290 מק"ג),יהנה הנאשם מספק סביר.

ב"כ המאשימה מתנגדת וטוענת כי טענה מסוג זה יש להעלות בשלב ההקראה כמן כן פס"ד עוזרי אינו חלוט וכמות האלכוהול שנמדדה בתיק זה עולה על רף האכיפה שקבעה התביעה .

עליי לציין כי לא מצאתי בהגשת כתב אישום על בסיס הנתונים כפי שעולים מכתב האישום כי מדובר בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

ראשית כל פס"ד עוזרי אינו פס"ד חלוט ואינו מנחה,על פס"ד זה הוגש ערעור ע"י המדינה וטרם ניתן החלטה עניין. בנוסף לכך קביעתו של בהמ"ש בפס"ד עוזרי מתייחס לראיות מדעיות בלבד כאשר עדיין בהמ"ש יכול להרשיע נאשם בעבירת שכרות על סמך המאפיינים.(ראה לעניין בר"ע 2073/08 חיים ברבי נ' מדינת ישראל).

כמו כן רף האכיפה ע"פ החוק הינו 240 מק"ג בליטר אוויר נשוף כאשר התביעה העלתה את רף האכיפה ל290 מק"ג. במקרה שבפנינו מדבור בכמות אלכוהול העולה על הרף שנקבע ע"פ החוק וע"פ מדיניות האכיפה של התביעה.

באשר לספק סביר טרם סיים בהמ"ש לשמוע את ההוכחות ועל כן בשלב זה אין מקום לבחון האם קיים ספק סביר .

מכל האמור לעיל החלטתי לדחות את הטענה.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.