מ.י. לשכת תביעות תעבורה נגב נ' ספקטור

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות של נהיגת רכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה, ללא ביטח חובה תקף, בזמן פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה והכל כאשר הוא שיכור כהגדרתו בחוק.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי לא נהג כלל ברכב.

במהלך עדותו בבית המשפט וכן במהלך חקירתו הסכים הנאשם כי היה שיכור במהלך התרחשות האירוע נשוא כתב האישום ובהתאם למסמך ת/8 (גזר הדין אשר ניתן בנוכחות הנאשם בתיק פ 1089/07 ע"י כב' השופט נחמיאס בבית משפט השלום לתעבורה באשקלון) אין ספק כי ביום 9.7.09 היה הנאשם תחת פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה אשר הוטלה עליו בנוכחותו.

אשר על כן, לאור הנתונים לעיל, נשארו להכרעה ע"י בית המשפט שאלות עצם הנהיגה על ידי הנאשם ביום 9.7.09 בסמוך לשעה 23:30 וכן הטענה כי לא ציית להוראת שוטר במדים לתת לו רשיונות לבדיקה ותחת זאת נמלט מן המקום.

האם הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג ברכב במועד המתואר בכתב האישום ? -

רק עד אחד של המדינה העיד ביחס לשאלת נהיגת הנאשם.

למעט רפ"ק זרחין טל (עד תביעה 3) לא נמצא עד נוסף אשר העיד כי ראה את הנאשם נוהג ברכב.

בעמוד 13 לפרוטוקול מיום 22.12.09 טוען ע.ת 3 כי הבחין ברכב מסוג שברולט מגיע בנסיעה מהירה וחונה ליד המדרכה הגובלת בפארק יעלים.

לדבריו הוא עמד במרחק של כ-10 מטרים מהרכב, כאשר הוא לבוש מדי משטרה כחולים, שמר על קשר עין עם הרכב ומיד ניגש לנהג וביקש ממנו מסמכים.

הנהג ביקש לצאת מהרכב כדי להוציא המסמכים, ולאחר שהעד אפשר זאת לנהג, הוא החל להימלט רגלית מהמקום.

העד מתאר כיצד החל לרדוף רגלית אחרי הנהג, אך אז חברו של הנהג, אדם העונה לשם מיכאל, צעק לו לעצור ואמר לו כי הוא מסר את הרכב לחברו והוא יתקשר אליו שיחזור למקום.

אותו אדם התקשר בטלפון, ואחרי כחמש דקות חזר הנאשם למקום, ולבקשת השוטר מסר לו את מפתחות הרכב.

אלו נמסרו למיכאל אשר הניע באמצעותם את הרכב.

לאחר מכן עוכב הנאשם לחקירה במשטרה שם נבדק בדיקת אלכוהול ונמצא שיכור כהגדרת מצב שכרות בחוק.

עד זה נחקר חקירה נגדית ארוכה מאד ע"י ב"כ הנאשם.

במהלך החקירה נשאל העד כל שאלה אפשרית על האירוע, מיקומו בזמן האירוע, יכולתו להבחין בעצם הנהיגה, פעולותיו לפני, במהלך ואחרי האירוע.

לכל אורך חקירתו לא מצאתי כל סתירה בדברי העד.