מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נ' אבבה

גזר דין

הנאשם שבפני הודה בתאריך 26.10.2009 במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

כתב אישום זה מייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיומים.

עבירות האלימות בוצעו כלפי אשתו בתאריך 10.04.06 ובעקבות ויכוח על רקע כספי.

או אז, תקף הנאשם את המתלוננת, תפסה בצווארה וסטר לה מספר סטירות.

לאחר מכן, נטל מקל של מטאטא והיכה באמצעותו מספר פעמים במתלוננת – בראשה ובגבה, עד שנשבר המקל ולא חדל ממעשיו עד אשר המתלוננת בקשה את סליחתו.

מיד לאחר מכן, איים על המתלוננת שאם תספר למשטרה את אשר ארע, יהרוג אותה.

בעקבות מעשיו האלימים והחבלות שנחבלה עקב כך, נזקקה המתלוננת לטפול רפואי ולתפירת חתך בגופה.

עברו הפלילי של הנאשם אינו נקי ולחובתו הרשעה קודמת בגין עבירת אלימות שביצע, בשנת 98.

לביהמ"ש הוגשו תמונות המתעדות חלק מהחבלות שנגרמו למתלוננת.

הוריתי על קבלת תסקיר שרות מבחן אודות הנאשם.

התסקיר חושף תמונה משפחתית עגומה – משפחה המתמודדת עם יחסים קשים בין בני הזוג, קשיים בתפקוד הורי ומצוקה כלכלית.

עוד עולה מהתסקיר, כי אחת הסיבות שהביאה להסלמת היחסים בין הנאשם ואשתו הינה העובדה שהנאשם הכיר אשה אחרת ואף נולד לו ממנה ילד, כאשר העבירות נשוא התיק שבפני בוצעו בתקופה מתוחה זו, לנוכח בקשת המתלוננת כי הנאשם ייתן לה כסף לצרכי הבית והמשפחה ואז התפרץ ואף נהג כלפיה באלימות.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם, על אף שמפרנס בני משפחתו, מתועל למימוש צרכיו ואינו מכיר בחלקים הפוגעניים והאלימים שבהתנהגותו ובינו לבין המתלוננת קיימים יחסי מרות ותלות כאשר המתלוננת מבטאת עמדה של כניעה והשלמה.

שרות המבחן סבור, כי לנוכח העדר בשלות אצל הנאשם להיתרם מקשר טיפולי הממוקד בשינוי דפוסי התנהגות אלימים, קיים סיכוי להישנות מעשיו.

אין ספק, כי העבירות בהן הודה הנאשם חמורות ומכוערות.

תחת לכבד את אשתו, נהג בה הנאשם באטימות לב ובגסות כאילו הייתה נכס מנכסיו, הכה בה באכזריות ואף השפילה גם בכך שלא חדל ממכותיו עד אשר נשבר המקל בידו ועד אשר בקשה סליחתו.

בטוחני, כי מעשיו פגעו במתלוננת פגיעה שהיא מעבר לפגיעה הפיזית עצמה – פגיעה בנפשה ובכבודה כאדם.

עם זאת, המתלוננת התייצבה בביהמ"ש כדי ללמד סנגוריה על הנאשם.

מדבריה התרשמתי, כי היא תלויה בו כמפרנס וכאבי ילדיה.