מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' משולם

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

הנאשם מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות.

על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 03.10.08, בשעה 0334, נהג הנאשם ברכב בכפר סבא בהיותו שיכור, ובדוגמא של ליטר אוויר נשוף נמצא ריכוז של 295 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשם כפר בנהיגה בשכרות אך מחמת טעות לא נרשמה כפירתו בפרוטוקול הדיון מיום 18.10.10 אלא נרשם כי ב"כ הנאשם מסכים להגשת חומר הראיות ללא חקירת עדי התביעה.

עדותו של עד התביעה, רס"ר יגאל מדמוני, אשר הפעיל את מכשיר הממל"ז ניתנה בבית המשפט לבקשת ב"כ המאשימה אשר לא הסתפקה בהגשת חומר הראיות ללא עדותו של העד.

לאחר ששמעתי, בחנתי ושקלתי את עדותו של עד התביעה ואת ראיות התביעה, נותר בלבי ספק באשר לאמינות תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם. הגעתי למסקנה כי הפעלת מכשיר הינשוף לא בוצעה על פי נהלי ההפעלה הואיל והתביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי המפעיל השתמש בפית נשיפה חדשה עבור כל נשיפה.

במסמך "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף" ( ת/5 ), שרשם העד, לא סימן העד במקום המיועד לכך, בסעיף 6 למסמך, כי "נעשה שימוש בפיה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה".

ת/8 הינו טופס קצר ופשוט וכל שהיה על העד לעשות הינו לסמן בטופס כי הפעולה בוצעה.

העד לא התייחס בשאר הרישומים שערך לכך שהוחלפה פיה.

הדרישה להחלפת פיה לפני כל נשיפה הינה דרישה מהותית אשר אי מילוייה עלול לפגום בתוצאות המתקבלות בבדיקת הנשיפה. החלפת הפיה עבור כל נשיפה הינה חלק מנהלי ההפעלה של מכשיר הינשוף ונדרשת הקפדה לקיים את הנהלים באופן דווקני לצורך הבטחת מדידה מדויקת ואמינה. אי הקפדה על הנהלים מביא לקיומו של ספק באמינות המדידה.

בעדותו בבית המשפט אמר העד כי הוא מחליף פיות לפני כל נשיפה בדרך כלל ומציג לנבדק את הפיה הסטרילית לפני כל נשיפה, אך לא מצאתי כי די בעדות זו כדי להסיר את הספק שנוצר עקב אי התייחסות לפעולה זו במסמכים. בדיקת הנשיפה נעשתה כשנתיים טרם מסירת עדותו של העד בבית המשפט והעד אינו זוכר את האירוע נשוא כתב האישום. כפי שהעד לא שם לב ושכח לסמן בטופס או לרשום כי החליף פיה חדשה לפני כל נשיפה, כך קיימת אפשרות סבירה כי אכן שכח להחליף את הפיה.

הואיל והעד לא רשם במסמכים שערך בסמוך למועד האירוע, בזמן אמת, כי הוחלפו על ידו פיות, הרי שהתביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את קיומו של הנוהל המחייב החלפת פיה לפני כל נשיפה.

בנסיבות אלה נפל פגם בהפעלת המכשיר ו אין לקבל את תוצאות הבדיקה כמדויקות.

לא מצאתי כי יש באי עדותו של הנאשם משום חיזוק ראיות התביעה, וזאת הואיל ומדובר במחלוקת המתייחסת לגבי אופן הפעלת מכשיר בארוע שארע לפני כשנתיים.

בנוסף לכך בחנתי האם מצביע חומר הראיות על היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים על פי התנהגותו ושוכנעתי כי התשובה לכך שלילית. הנאשם נעצר לבדיקה אקראית, עמד בהצלחה בכל מבחני הביצוע ואף ריח אלכוהול לא נדף מפיו.

נוכח האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"א, 14 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.